השם סוזי נדב מוכר בהרצליה להרבה תושבים בעיקר בזכות פעילותה החברתית והסביבתית בשנים האחרונות. סוזי, שחוגגת היום (שישי) יום הולדת 54 נולדה וגדלה במרכז העיר הרצליה, היא גם יו"ר עמותת תושבי הרצליה למען תכנון ראוי לאיכות חיים וסביבה שמטרתה לדאוג שפרויקטים נדל"ניים ייבנו תוך כדי שיתוף ציבור ותכנון ראוי והייתה מהמובילים לעצירת תכנית הפינוי בינוי בשכונת יד התשעה במתכונתה הראשונית.
נדב היא בעלת תואר ראשון בהוראת אלקטרוניקה, חשמל והכרת המחשב ויש לה גם תעודת הוראה. בעברה הייתה מורה ומרצה להנדסאים ולתואר ראשון. היא עזבה את מערכת החינוך לפני כ- 20 שנים, עברה לתחום הנדל"ן וכיום היא בעלת חברה (בע"מ) העוסקת בפרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 כבר מהשלב הראשוני ועד לקבלת המפתח לדירה באזור גוש דן, אך לא בעיר מגוריה, הרצליה.
"אני מאוד אוהבת לעבוד בתחום כי זה תפקיד שדורש הרבה כישורים ומקצועיות והבנה בהרבה תחומים שונים. כדי לקדם פרויקט ביושרה, בהגינות ובשקיפות צריך שיהיו לך תכונות אופי ואישיות מאוד מיוחדת, עם הרבה כישורים", מסבירה נדב ומוסיפה: "פרויקטור זה לא קבלן חתימות, זה מקצוע לכל דבר, יש מעט מאוד בארץ. פרויקטורים שיודעים לעבוד בצורה מקצועית והוגנת".
סוזי, את ידועה כפעילה חברתית העוסקת בעיקר בענייני תכנון ובניה. כיצד הגעת לזה?
"ביוני 2017 נחשפתי לראשונה במצגת הרעיונית לפרויקט להתחדשות עירונית בשכונת יד התשעה, בה התגוררתי ואני מחזיקה בה דירה בבעלותי, התחלתי לנבור וללמוד את המצגת לעומק תוך הגדלת המצגת במחשב וקריאת מידע רב באינטרנט. חודש למחרת ארגנתי הפגנה ראשונה וקטנה עם 3 בריסטולים ויחד עם מספר קטן של בעלי דירות מהשכונה שהצלחתי לארגן בזמן כל כך קצר. ההפגנה התקיימה בכניסה למתנ"ס יד התשעה, לפני הכניסה למפגש שיתוף הציבור השני שהתקיים באותו היום. על השלטים כתבתי כי אנו מתנגדים לבניית בנייני רכבות בשכונה. בתחילה היה קשה להם להאמין בכלל שמתוכנן לבנות בנייני רכבות ארוכות וגבוהות כמו חומות גבוהות ומעליהם להקים מגדלים. כשסיפרתי לבעלי הדירות שמתוכנן לתת להם דירות עם כיוון אוויר אחד היה להם עוד יותר קשה להם להאמין שזה מה שרוצים לתת להם. הסברתי לבעלי הדירות בשכונה שהיזמים מסתירים מהם את האינפורמציה הזאת. ככל שנברתי יותר בחומר הבנתי כמה הפרויקט הזה הכי הזוי ולא שפוי בכל מדינת ישראל. ככל שראש העירייה, גורמים בכירים בעירייה והיזמים ניסו לזלזל בהשכלה שלי ובמקצועיות שלי בתחום, וככל שניסו לסתום לי את הפה, ואף ניסו לחפש אותי איך לנסות לתבוע אותי, החלטתי שאני לא מוותרת וחייבת להגן על בעלי הדירות שלא יעבדו עליהם ולא ישקרו להם. ככל שניסו לזלזל ביכולות שלי לעצור את הפרויקט ההזוי הזה, הראתי להם שעם התמדה, נחישות ואסטרטגיה, כמו שאפשר לקדם פרויקט כך אפשר גם לתקוע את הפרויקט, אם רוצים. כיום כולם מודעים לכך, שהפרויקט במתכונתו הנוכחית לא יצא לפועל לעולם. כי לא רק שבאופי שלי אני לא פוחדת מכלום, אני גם לוחמת צדק, וככל שהמשימה מאתגרת יותר כך אני מקבלת יותר מוטיבציה לא לוותר עד הניצחון. ידעתי כי כדי לנצח גופים כאלה גדולים אתה צריך לאגור הרבה ידע, כי ידע זה כוח, ואם ידע אפשר לנצח גם את הגופים הגדולים ביותר. וכל מילה שאני מוציאה מהפה שלי מבוססת רק על עובדות והוכחות. לנצח מאבק בסדר גודל כזה זה רק להיות אסטרטג אחרת אתה לא יכול לנצח".
כיצד לדעתך היה צריך לפעול למען התחדשות עירונית ביד התשעה?
"בשיתוף ציבור אמיתי, תוך הקשבה אמיתית לציבור, בשקיפות מידע מלא, תוך התחשבות באוכלוסיות שונות ומגוונות, התחשבות במבנה הטופוגרפי של הקרקע, בהוגנות, ובתכנון ראוי תוך התחשבות בטבע ובעצים, ללא עירוב שימושים, ולא לדירות עם כיוון אוויר אחד, ללא בנייני רכבות, והשארת ריאות ירוקות, ובלי לנסות לעושק הקרקע מבעלי הדירות, ולא בתכנון במכפיל הזוי שאין אפילו בפריפריה הכי נידחת בארץ אלה במכפיל שפוי והגיוני, תוך מתן תמורה הוגנת לבעלי הדירות".
האם את סבורה שמתישהו יהיה פינוי בינוי ביד התשעה או שגם בעוד 15 שנים יהיו רק דיבורים?
"זה יקרה רק אם ראש העירייה, משה פדלון, כבר לא יהיה ראש העירייה ואם שתי החברות, הכשרת הישוב וחברת י.ח.דימרי, יעזבו כבר את השכונה, כי ברובנו אין לנו אמון בהם. אנחנו כבר אומרים זאת במשך כמה שנים. כדי שזה יקרה ראש העירייה צריך להבין שהעירייה לא יכולה להיות יזמית הפרויקט כי זה ניגוד עניינים. הגיע הזמן שהעירייה תבין שהיא לא יכולה לפעול רק עם היזמים בלי לספור את התושבים ולא תתערב בבחירת היזמים. הפרויקט ייצא לפועל רק אם יתכננו תכנון של עד 3,500 יח"ד ומסחר עד 7,500 מ"ר, ללא עירוב שימושים ללא דירות עם כיוון אוויר אחד ולא יבנו בנייני רכבות. רק אז, יגיעו חברות יזמיות הוגנות וישרות שידעו לפעול בשקיפות מלאה וידעו לפעול נכון, תוך הקשבה לצרכי התושבים, בשיתוף פעולה נכון עם בעלי הדירות. ואז אולי יוכל לצאת פרויקט ראוי לפועל".
מדוע הקמת את עמותת תושבי הרצליה למען תכנון ראוי לאיכות חיים וסביבה?
"הגשתי עתירה מנהלית על שיתוף ציבור לקוי ופגום בתוכנית המתאר הכוללנית. בית המשפט ציין כי אני לא במעמד של עותר ציבורי אלא כאדם פרטי שיכול לדבר אך ורק בשם עצמו. זה גרם לי להחליט שאם אני רוצה לדבר כעותר ציבורי בבית המשפט ובוועדות התכנון, עליי להקים עמותה שהיא מלכ"ר, כדי שאוכל לדבר בשם ציבור רחב התומך בדעותיי".
ומדוע החלטת לקחת על עצמך את תפקיד יו"ר העמותה?
"לקחתי על עצמי את תפקיד יו"ר העמותה כי יש לי הבנה רבה בתחום תכנון ובניה, לאור העיסוק בתחום כפרויקטורית המקדמת פרויקטורים וכי אני יודעת לנהל מאבקים בצורה אסטרטגית ובצורה חכמה במאבקים מול גופים גדולים במטרה לחשוף עוולות שנעשו לציבור רחב. אני לוחמנית מטבעי למען הצדק והיושר".
מהם עיקרי טענותייך נגד העירייה בנושא תכנון ובניה?
"העירייה מתהדרת בחזון של שקיפות ונגישות המידע. אך בפועל, בתור אחת שעוקבת כל הזמן אחרי הרבה תוכניות בניה בהרצליה, אני נתקלת לרוב בחוסר שקיפות מידע, חוסר נגישות למידע, והסתרת המידע ואף נתקלת לרוב בחוסר עדכניות המידע. מנסים הרבה פעמים למרוח את הציבור בסיפורים כאלה ואחרים כי רוב הציבור לא מבין בתכנון ובניה. נתקלתי פעמים רבות שהעירייה מתייחסת לחוקי תכנון ובניה רק בגדר המלצה. ישנם גורמים בכירים בעירייה הפועלים מתוך יוהרה והתנשאות ומשחקי אגו, מתוך שיכרון הכוח מעצם תפקידם, מה שנקרא "שיכרון המעמד". ישנה פחות הקשבה אמיתית לציבור המותח ביקורת על אופן קבלת ההחלטות. אין באמת הקשבה למי שמגיש התנגדויות לתוכניות. אין באמת רצון לבדוק אולי באמת דברי המתנגדים אכן צודקים וחכמים ואולי יש להם הערות והארות חכמות ונבונות שכדאי להקשיב להם".
האם לדעתך העירייה לא קשובה מספיק לתושבים בעניינים אלו?
"ראש העירייה וגורמים בכירים בעירייה לא באמת קשובים לתושבי העיר. אם יש הקשבה היא רק למראית עין, היא אינה הקשבה אמיתי, אם הייתה באמת הקשבה אמיתית ואיכפתיות, לנסות להבין אולי התושב באמת צודק בדבריו, אז הדברים היו נראים אחרת. אני נתקלת הרבה פעמים שהעירייה אומרת דברים רק כדי לסבר את האוזן לציבור אך פועלת בדיוק ההיפך".
בנייה לגובה – כורח המציאות או בכייה לדורות?
"בניית מגדלים היא בכייה לדורות, כי דמי התחזוקה במגדלים מאוד יקרים, ותיקון המערכות החכמות מאוד מאוד יקרות. מגדלים לא מתאים למעמד הביניים ולאוכלוסיות המוחלשות כי הם לא יוכלו לעמוד בעלות התחזוקה היקרה של המגדלים הללו, זה פשוט יהפוך לסלאמס עם השנים. גם בניית בנייני רכבות ארוכות מאוד וגבוהות עם דירות עם כיוון אוויר אחד זה תהיה בכייה לדירות. זה פשוט חומות שחוסמות את הרוח והאוויר. עוד יכתבו על זה בספרי ההיסטוריה, איך תכננו כל כך גרוע, ואף יותר גרוע, ממה שתכננו בקום המדינה. אני חושבת שיש לעשות איזון בתכנון ולהתחשב בטופוגרפיה (מבנה הקרקע), בסוג אוכלוסיה, בעצים הבוגרים, ויש לחשוב איך לתכנן תוך התחשבות במשבר האקלים. ויש להגביל בהרצליה את מכפיל הצפיפות, כי הקרקע בהרצליה מאוד יקרה, בכל מקום בהרצליה, ויזם שלא מתאים לא שפשוט יעזוב. יש מספיק יזמים שרוצים לבנות בעיר".
בתור מי שמעורבת חברתית ולא אחת הגיעה לישיבות מועצה, יש לך רצון להיכנס לפוליטיקה המקומית בבחירות הבאות?
"למרות שיש לחץ מציבור רחב שרוצה שאני אכנס לחיים הפוליטים בבחירות הבאות, שאמורות להתקיים בעוד כשנה וחודשיים, אני עדיין לא החלטתי, כי יש לי עוד זמן כדי לקבל החלטה. בבחירות הקודמות לרשות המקומית, היו לי הצעות, אבל אז החלטתי לא להיכנס לחיים הפוליטיים כי ראיתי צורך יותר חשוב להשפיע כפעילה חברתית מחוץ לחיים הפוליטים. לא רציתי שהחיים הפוליטים יסנדלו אותי במצבים מסוימים".
מה דעתך על מועצת העיר?
"מרבית חברי הקואליציה במועצת העיר פועלים כבובות על חוטים של ראש העירייה. לדעתי, חברי מועצת העיר יכולים לעשות הרבה יותר ממה שהם עושים עד היום למען איכות חיי התושבים ושמירה על הסביבה, בעיניי הם לא נלחמים מספיק. יש נושאים רבים שחברי הקואליציה צריכים לחבור לאופוזיציה ולאחד כוחות ולראות אך ורק לנגד עיניהם את טובת התושבים והשמירה על איכות הסביבה ולשים את הפוליטיקה בצד, ואם צריך גם לעמוד כגוף איתן וחזק מול ראש העיר, ולעשות זאת בלי כל חשש, ולהעמיד את ראש העיר על מקומו, אך לצערי, לא כך הדברים ברוב המקרים, וחבל שכך".
נעבור קצת לשאלות אישיות יותר, מה משמח אותך?
"משמח אותי שההורים שלי נתנו לי את השם סוזי על שם סבתא שלי ז"ל שהיתה אשת חיל בכל רמ"ח אבריה, במלוא מובן המילה. אני שמחה שזכיתי להכיר אותה מקרוב, כי היא בשבילי דמות להשראה והערצה. כל מי שהכיר את סבתא שלי פשוט העריך והעריץ אותה על אישיותה המיוחדת. אני גאה כל יום שאני קרויה על שמה. ואני הולכת בגאווה גדולה עם שמה. היתה לי הזכות הראשונית שעשיתי אותה סבתא כי הייתי הנכדה הבכורה שלה".
מה מעצבן אותך?
"אני לא יכולה לסבול אנשים שקרנים, צבועים, אגואיסטים, סוציומטים, קמצנים, אנשים חסרי חמלה לזולת, לבעלי חיים ולטבע. אנשים חומריים שחושבים שכסף זה הכל בחיים. אנשים שהתקדמו קצת בחיים ושוכחים מאיפה הם באו ואז הם מתנשאים על אוכלוסיות מוחלשות. אנשים שלא יודעים לבקש סליחה מהזולת".
מהו המקום האהוב עלייך בהרצליה ומדוע?
"הים. אני אוהבת לשמוע את רעש הגלים, האוויר הפתוח, והרוח המלטפת. אני אוהבת ללכת לים בשעות אחה"צ והערב, בעיקר עם התחלת השקיעה עד שמחשיך כשלא חם והמים בים חמימים, אין הרבה אנשים בחוף הים ואז אתה יכול למצוא לך קצת שקט ושלווה".
אם היה מתאפשר לך להיפגש עם דמות היסטורית. מי זה היה ומדוע?
"הייתי רוצה להיפגש עם מנחם בגין. הוא היה איש צנוע, ישר וענו. מנחם בגין היה איש אשכולות שידע לאחד את כולם. הוא היה איש עם דרך ארץ ובעל ערכים, הוא ידע לכבד את הזולת ולדבר לכולם בגובה העיניים. מנחם בגין בעיניי הוא דמות להערצה שראה אך ורק את טובת העם היהודי. היה לוחם ואיש אמיץ שידע לקבל החלטות אמיצות".
מה אנשים לא יודעים עלייך?
"שאני פרפקציוניסטית, אסטרטגית, אוהבת יושר, מאוד דוגרית, אוהבת לשחק שחמט ושש-בש, אוהבת אתגרים, אוהבת לעזור לזולת, סקרנית, אוהבת ללמוד ולחקור דברים לעומק".
