"ברגע אחד תכננו את סוף השבוע ואת מסיבת הסיום של הילדים – וברגע הבא, הכל קרס", כך מתאר אסף אמר, תושב הרצליה, את הרגע בו הבין שהוא חייב לפעול. אסף, מייסד הקבוצות הקהילתיות הפופולריות "הרצליה העיר שלי", הכוללות למעלה מ-21 אלף תושבים, הקים חמ"ל קהילתי פרטי – ודאג לתושבים שפשוט לא היה מי שידאג להם.
"פתחתי חמ"ל ממש כמו ב-7 באוקטובר", הוא מספר. "אני מעדכן, מדווח ומחבר בין תושבים שזקוקים לעזרה – ובין אלה שיכולים לתת אותה. הקהילה פה חזקה, אבל צריך מישהו שיארגן אותה."
הגפן, נינה והמקלטים
אסף אינו זר לפעילות קהילתית: כבר 11 שנים שהוא מקדם בהתנדבות את פרויקט "הגפן" – מתחם דיור שבו מתגוררים כיום 402 תושבים. "הגפן הוא חלק מהלב שלי", הוא אומר. "אני דואג לו כמו שאני דואג למשפחה שלי. זה בית נוסף."
כאשר זיהה שבשכונת נווה ישראל אין מקלטים זמינים, יזם פתיחה של מקלט ברחוב בר כוכבא 41, והזמין את התושבים להגיע למרחב המוגן. "היו פניות בלי סוף – על מקלטים מוצפים, חיילים שאין להם איפה לאכול, תושבים עם מוגבלויות שאין להם לאן לרדת – ועשינו הכל כדי לפתור. אפילו הדלקנו על האש לחיילים".
השפעה על הרשויות
אסף טוען כי לפעילות שלו ברשתות יש הד ציבורי נרחב – שגורם גם לעירייה לפעול. "כשפרסמתי על עיר אחרת שמספקת חניה חינם – למחרת עיריית הרצליה הצטרפה. הציבור רואה, לומד, מגיב – וזה יוצר שינוי בשטח."
בלי שינה, אבל עם תקווה
איך משלבים חמ"ל עם חיי משפחה? "זה לא פשוט. מצד אחד – אני עם הילדים שלי, ומצד שני – הלב שלי עם כל תושבי הרצליה. הם כבר רגילים לזה. אני מחובר לקהילה, בלי שינה, חרד לעם שלי – אבל גם אופטימי. אין על העם שלנו".
