לרגל יום האישה הבינלאומי שחל בשבוע שעבר, אורחת המדור שלנו השבוע היא ארנה סדגת ארז, לשעבר ראש מינהל הנשים בעיריית הרצליה וכיום מנכ"לית קרן עמק חפר לפיתוח.
ארנה, נשואה לנוי ואמא גאה לשני בנים קצינים בצבא ונער מתבגר, גרה כמעט שלושה עשורים בהרצליה. במשך 12 שנים (2007 עד 2019) עמדה בראש מינהל נשים בעיריית הרצליה ובנוסף כיהנה בתפקיד יועצת ראש העירייה לקידום מעמד האישה ובעת חרום ניהלה את מכלול ההסברה לציבור.
לפני כשנתיים קיבלה ארנה פנייה מד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, בהצעה להקים מיזם חדש במועצה, אתגר גדול וסטארטאפ חברתי. "ניתנה לי הזכות להקים ולנהל את "קרן עמק חפר לפיתוח" במהלך השנתיים האחרונות, מעורבת בעשייה חברתית מהמעלה הראשונה למען הקהילה, להקים את הקרן הראשונה במועצה אזורית בישראל", מספרת ארנה בראיון ל"הרצליה ניוז". בנוסף, מכהנת ארנה במספר דירקטוריונים של גופים גדולים – התאחדות ספורט אילת, איגוד שופטי הכדורגל בהתאחדות הכדורגל, קרן איסף, קרן חינוך אמריקאית הפועלת בישראל ובוועדה לשוויון מגדרי בוועד האולימפי בישראל.
ארנה, בשבוע שעבר צוין יום האישה הבינלאומי. כמי שכיהנה כראשת מינהל הנשים בעיריית הרצליה, האם את רואה שיפור בשנים האחרונות בנושא מעמד האישה?
"בהחלט. אני חושבת שבשנים האחרונות מעמד האישה בישראל בכלל ובהרצליה בפרט השתפר. אנו רואים יותר נשים סביב שולחן ההנהלה הבכירה של העירייה, כמו גם בשדרה הניהולית של דרג הביניים יש הרבה יותר נשים וזאת בעקבות הצבת מטרה – הגדלת מספר הנשים המנהלות בדרגים אלה. בעירייה כיום מכהנות נשים בתפקידים בכירים כמו: מהנדסת העיר, יועצת משפטית, דוברת, מנהלת אגף וועדות, גנים ונוף ועוד. המצב בהחלט שונה מהמצב לפני שני עשורים. אל לנו לנוח על זרי הדפנה ויש עוד דרך לשוויון, אבל יש פריצת דרך ובהחלט הכרה והבנה שחשוב לשלב כמה שיותר נשים סביב שולחן ההנהלה ובצמתי קבלת ההחלטות".
מה המדינה והרשויות כמו העירייה צריכות לעשות עוד כדי לקדם את מעמד האישה?
"ראשית יש להציב את היעד – 50% נשים בכל הנהלה בכירה בארגונים. שנית, יש לצמצם את חוסר השוויון המשווע והמרגיז בשכר. נשים מרוויחות 30% פחות מגברים באותם תפקידים. שקיפות בנושא השכר תביא להפחתת חוסר השוויון".
יש הסבורים כי אין צורך ביום מיוחד כיום האישה כי זה רק מגדיל או לפחות מקבע את הפער בין גברים ונשים. מה דעתך בעניין?
"ראשית, במינהל נשים 365 ימים בשנה הינו יום האישה. מינהל נשים סייע וטיפל, בשנות עבודתי במינהל, בלמעלה מ- 10,000 נשים בנושאים שונים ומגוונים. יום האישה או חודש האישה אינו יום לפינוקים או ימי כיף אלא הזדמנות להעלות שוב את הצורך לקדם שוויון הזדמנויות".
האם עדיין קיימים פערים בין נשים לגברים בכל הקשור למעמד מגדרי בשוק העבודה וכדומה?
"שוק העבודה הוא אחת הדוגמאות לחוסר שוויון בין נשים לגברים. הזכרתי למעלה את נושא ההבדלים בשכר שנשים מרוויחות. אחוז הנשים המועסקות בשוק העבודה נמוך מאחוז הגברים. יש פערים מגדריים בתעסוקה של נשים, הן פונות יותר למקצועות חינוכיים וטיפוליים בהם השכר נמוך, לעומת גברים הפונים למקצועות טכנולוגיים, בהם רמת השכר גבוהה מאד. יש גורמים רבים נוספים המשפיעים על ההבדל המגדרי – היקפי משרה נמוכים, חופשות לידה ארוכות, רצף השתתפות בשוק העבודה ועוד".
מהם שלושת הדברים העיקריים שהצלחת לקדם כראשת מינהל נשים בהרצליה?
"הגאווה הכי גדולה שלי הן הנערות. בשלב מאד מוקדם הבנתי שיש להקדים ולשלב כמה שיותר נערות בפרויקטים להעלאת מודעות לסוגיית המגדר. מינהל נשים הפעיל תוכניות רבות בבתי הספר היסודיים, בחינוך הבלתי פורמלי, בספורט ובכל פלטפורמה אפשרית כדי לחשוף את הנערות למגוון אפשרויות רחב ככל שניתן. בשנים שלי במינהל נשים פעלה תוכנית "מחוברות" לקידום ופיתוח נערות יחד עם מועדון הנוער, בנות מצווה בשיתוף ויצ"ו הרצליה, הוקמה קבוצת כדורגל לנערות, פרויקטים בתחום התקשורת בשיתוף המרכז הבינתחומי, סדנאות בנושא דימוי גוף ועוד הרבה תוכניות. חשיבות רבה יש למגמת המגדר בתיכון הראשונים שצמחה כיוזמה של מינהל נשים והפכה למודל לבתי ספר תיכוניים בכל הארץ. האוירה והסביבה החינוכית בהרצליה בנושא תרמו לא מעט לבחירתה של תלמידה ממגמת המגדר בתיכון הראשונים לייצג את ישראל בכנס לכבוד יום האישה באום. גאווה גדולה לעיר.
נושא חשוב נוסף ומשמעותי ביותר היה הנושא הכלכלי. בשנים אלה השקעתי מאד בפיתוח הנושא והוצעו עשרות קורסים והשתלמויות לנשים. שיתופי פעולה עם לשכת התעסוקה של הרצליה התקיימו קורסים רבים של מייקרוסופט, בשיתוף עם ויצו התקימו עשרות קורסים לפיתוח עסקי. נשים שלמדו לבנות עסק לעצמן ויצאו לעצמאות כלכלית.
השקעתי רבות במועדוני הנשים של הרצליה. בעיר פעלו מועדונים בכל שכונות. בנוסף, הוקם מועדון נשים חרדיות. נושא אחרון וחשוב מאד בעיני הוא העלאת המודעות למניעת סרטן שד. בשנים האחרונות, הנושא טופל במספר היבטים וכשאני רואה שממשיכים להאיר את בניין העירייה ולעסוק בהסברה ופעולות למניעת סרטן שד, אני מרגישה שהשארתי מורשת חשובה".
מה הדבר שרצית לקדם ולא הצלחת או לא הספקת?
"בשנת 2017 השתתפתי במשלחת נשים מנהיגות מכל העולם של השגרירות האמריקאית ונסעתי לחודש ללמוד את נושא המגדר בארצות הברית. חזרתי עם כמה תובנות הראשון היה להקים סטאטאפ חברתי, אפילו נתתי לו שם women to women. הרעיון היה לנסות ולצמצם פערים מגדריים בעולם ההי טק, מגיל ינקות ועד בגרות. הספקתי לרתום את המרכז הבינתחומי, אנשי הייטק, משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. ראיתי בזה יעד לאומי וכמובן שאת הפיילוט הראשון הייתי עושה בהרצליה. לצערי, את זה לא הספקתי ליישם".
בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים בפוליטיקה המקומית. מה גרם לכך?
"נשים מבינות שחשוב שהן תשתתפנה במוקד קבלת ההחלטות. בכל צומת חשובה שאין נשים, יש פחות תקציבים לנשים, פחות תקנים, פחות תשומת לב לנושא המגדרי. גאה בהרצליה בה מכהנות וכיהנו נשים בתפקידי סגניות ראש העירייה וכמובן ראשת עיר, יעל גרמן".
מדוע למעשה פרשת מתפקידך לפני כשלוש שנים?
"לאחר 12 שנים אינטנסיביות, מרתקות, שנים של נתינה אין סופית לנשים אחרות, עשרות פרויקטים, קורסים, סדנאות הרגשתי שזה הזמן לתת למנהלת אחת להמשיך ולהוביל. בנוסף, היו לי חלומות נוספים ויעדים שרציתי להגשים בחיים".
האם היה לך קל או קשה לקדם ענייני נשים בעיריית הרצליה?
"עבדתי יחד עם שלושה ראשי עיר, יעל גרמן שקיבלה אותי לעבודה ונתנה לי הזדמנות להשפיע בזירה הציבורית, יהונתן יסעור ומשה פדלון. שלושת ראשי הערים היו מחויבים מאד לנושא, קידמו אותו ופדלון אף הפך את המינהל לאגף. יש חשיבות רבה לתפיסה של ראש עיר את הנושא ואני זכיתי לתמיכה מלאה שלהם".
מהו הדבר הכי טוב בעיריית הרצליה ומהו הדבר שהיית משנה, אם היית יכולה?
"הדבר הכי טוב בעירייה הן העובדות והעובדים. לעיתים אנו כתושבות ותושבים לא רואים את העבודה הסיזיפית, הקשה, לעיתים לא מתגמלת מספיק, של משרתי הציבור. אני מלאת הערכה ואהבה אליהם ונשארתי חברה טובה של רבים".
איזה טיפ את יכולה לתת לאישה צעירה שרוצה להצליח בגדול?
"לחלום בגדול. כל אחת צריכה להציב לעצמה מטרה. לעיתים הדרך נראית קשה או בלתי אפשרית, אבל ללא היעד לא נגיע למטרות בחיים שלנו. הרבה נשים שפגשתי מפחדות לחלום, יש להן מחסומים וחסמים ואנו צריכות לאפשר לכמה שיותר נערות ונשים לעוף ולהגיע הכי גבוה שהן יכולות".
מענייני נשים, בואי נכיר אותך קצת יותר: מה הכי משמח אותך?
"הכי משמחים אותי הם הבנים האהובים שלי ובן זוגי. ספורט, מוזיקה, טיולים. לעשות טוב לאחרים עושה לי טוב ושמח בלב".
מה הכי מעצבן אותך?
"מלחמות ושנאת חינם. צופה בכאב, בהרג ובהרס באירופה".
מתי בכית לאחרונה ומדוע?
"מהתרגשות. קיבלתי בשורות טובות בנושא בריאותי".
זמר/ת האהוב עלייך?
"משתנה מעת לעת, בתקופה האחרונה נרקיס".
המאכל האהוב עלייך ביותר?
"גלידה"
מהו המקום האהוב עלייך ביותר בהרצליה ומדוע?
"הים. כל חיי הים היה מקום אהוב עלי. אוהבת את השקט, הכחול, המים, השלווה והרוגע".
מה הדבר שאת הכי אוהבת בהרצליה והדבר שהכי לא אוהבת או מצריך שינוי?
"אוהבת מאד את הטבע העירוני בעיר. הגינון מדהים, עצים וצמחייה בכל פינה. ירוק ומאיר עיניים וכמובן הפארק שכל פעם נראה מרהיב יותר. מצריך שינוי – פתרון לבעיות התחבורה מהעיר ואליה".
מה אנשים לא יודעים עלייך?
"שאני בת יחידה".
אם הייתה לך אפשרות להיפגש עם דמות היסטורית לארוחת ערב, עם מי זה היה ומדוע?
"אבא שלי נפטר כשהייתי תינוקת. הרבה פעמים חלמתי לפגוש את האבא המיוחד שהיה לי, להכיר אותו, לשמוע אותו מנגן באקורדיון שלו שכל כך אהב".
