מהרגע שהחלטתי להיות אמא – חלפו 100 ימים עד שהילד שלי הגיע.
אחרי שבועיים של היכרות ורצון הדדי, ילד בן שש וחצי נכנס לחיי.
כעבור מספר שנים הקמתי את מיזם האימוץ והאומנה – גוף ידע מוביל המלווה הורים ואנשי מקצוע.
אנחנו מלמדים איך בונים קשר בטוח עם ילדים המגיעים מרקע מורכב.
איך מחזירים להורים ולילדים את התחושה שאפשר לנשום, להרגיש שייכים, וליצור בית בו גדלים להיות מי שאתם, באמת.
נולדתי בהרצליה, למדתי כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חיפה. בן זוגי ואני, שני סטודנטים שכרנו דירה עם נוף למפרץ הכחול. לאחר שנישאנו טיילנו במזרח 4.5 חודשים. בהמשך התגוררנו בזכרון יעקב.
יום אחד הגיע הזמן להמשיך כל אחד לדרכו.
לאן אני? לים.
חלפו ימים ספורים – ובית חמוד במושב דור 'קרא' לי: ציוצי ציפורים, חופים וחופש לחלום מחדש.
עברתי חוויות שונות ומשעשעות עד שהגיע היום בו סיפרו לי על אושר – הילד שיהיה שלי. הלחיים שלי נרטבו מדמעות.
ביקשו שאכין אלבום כדי שיכיר אותי (כהכנה לאימוץ), קישטתי את האלבום בתמונות של ים, שמש נוגעת במים, קצף שנשבר על החוף.
כשאושר דפדף באלבום, הוא רץ לחבריו והכריז בגאווה: "לאמא שלי יש שלושה ימים!"
שבועיים לאחר מכן נסענו יחד הביתה.
החיים לא אמורים להתרחש רק מבעד לחלון
אני בת עשר. יושבת בחדרי בבית שלנו ברחוב השרון בהרצליה.
מעבר לחלון – עץ שזיף עצום, בשיא פריחתו. לבן, ורוד, עוצר נשימה.
בחוץ – מגלשה, נדנדות, גיגיות מים וצינור משפריץ שמחה.
ובפנים? שיעורי בית. מחוייבות. אחריות.
אני עושה את מה שצריך.
אבל בפנים, משהו בי רוצה לצאת.
להשתובב, לצחוק, לחיות.
הרגע הזה גרם לי להתקדם.
מהרצליה של פעם ללב שלכם
אולי
- אמא שלי לימדה אתכם אנגלית – עם הקלפים, הדמיון והשיטות הלא שגרתיות.
- אבא שלי הסיע אתכם במונית, וסיפר הרפתאות וגם על השעון שאבד בלב ים והתגלה מונח על סלע בחוף אפולוניה.
- למדנו יחד בבית ספר ויצמן, כשהגן הבוטני עטף אותנו.
- הייתם במחזור הראשון והלכנו לחטיבת 'הנגיד' דרך תעלות הבוץ.
- אתם מכירים את אחיי ואחיותיי.
- הכרתם את סבתא רבקה והרפת בפינת בן גוריון, את סבא זאב ששמר על הבאר בבאסה – היכן שכיום משתרע הפארק.
כולנו גדלנו יחד עם העיר.
אני בחרתי להיות גם נאמנה לעצמי.
לשאלות. לשינויים. לחלומות.
למדתי – שחלומות לא עפים לבד
מפתחות שונים פותחים דלתות שונות. יש מפתח שחשוב להכיר:
להיות יחד.
ג'ים קולינס, חוקר ומחבר 'גלגל התנופה': "שאלת ה'מי', קודמת לשאלת ה'מה'. לפני החזון, לפני האסטרטגיה…, קודם כול מי ורק אחר-כך מה".
גם ההצלחות שלי לא התרחשו לבד.
תמיד היה שם מישהו –
אישה, גבר, ילד – שהיוו הגורם או התכלית, המנוע או הרוח.
אולי אני אהיה האדם הזה עבורכם.
כאן אני מרגישה שתקבלו כיוון חדש. זווית אחרת. הזדמנויות.
העיתוי מושלם- אביב, סדר ו… חירות.
ואם כבר חירות, השמחה שלנו לא תהיה מלאה עד שובם של כל אחינו ואחיותנו הביתה.
שלכם, הפיה החתרנית
פרטי קשר: ברשתות החברתיות: שרונה דוכנה
פיסבוק https://www.facebook.com/SharonaDuchne
קישור למיזם האימוץ והאומנה: https://www.adoptionwisdom.com/
ווטסאפ 0522-941146
