עוד כתבות בנושא

אף אחד לא רואה אבל אתה רועד בפנים? הינשוף שבך מוכן להמריא.

אולי אתה מתפקד מעולה, עצמאי, לא זקוק לאף אחד, אבל בלילה, משהו בך כואב ומתכווץ. דפוס ההיקשרות הנמנע הוא האדם השקט שלא אומר מילה, אך מרחיק אחרים ממנו בלי כוונה. בואו לגלות למה אתם לא משתפים, למה קשה לכם לבקש ואיך אפשר להפשיר את הלילה הזה מבפנים

שרונה דוכנה, אמא, יזמת, מלווה אנשים, חזקה בהיגוי והנחיה צילום: עינת להב
שרונה דוכנה, אמא, יזמת, מלווה אנשים, חזקה בהיגוי והנחיה צילום: עינת להב

יש מי שאינו בורח מקשרים, אך לא באמת מתקרב ומקיים מגע אותנטי. מי שנכנס לחדר, רואה הכול, מרגיש הכול, אבל נשאר על הקצה. אולי זה אתה אולי זו את. הינשוף. לקריאת כל ארבעת דפוסי ההיקשרות תקראו את טור #2.

מחיר יקר מידי רכיבה על קורקינט

איך זה מרגיש?

אנשים עם דפוס 'היקשרות נמנע' לרוב לא יזהו בעצמם “בעיה”. הם מתפקדים. עצמאיים. לא תלויים באף אחד. הם מתכוננים מראש, לוקחים אחריות, עומדים בזמנים.
אבל בפנים – משהו מרוחק. נעלב, אבל לא אומר. משתוקק לקרבה – אבל שומר מרחק.

כהורים – הם אוהבים מאוד, אבל קשה להם להיות נוכחים עם הרגשו. של ילדיהם. בוכים? צורחים? מרגישים מצוקה? ההורים עלולים לקפוא, להתכווץ, להתעסק בלוגיסטיקה במקום בלב.

כמנהלים או יזמים – הם שקטים, חדים, מעוררי הערכה. אבל לעיתים העובדים בסביבתם יחושו ריחוק, חוסר נגישות, או “קיר זכוכית”. הינשופים לא ירגישו אם משהו מפריע כי הם לעיתים בעצמם לא מרגישים.
בזוגיות – בן הזוג שלהם יאמר: “הוא לא משתף אותי”, “היא אף פעם לא בוכה”, “אנחנו יכולים להיות יחד שעות בלי להרגיש באמת קרובים”.

אולי אתה מתפקד מעולה, עצמאי, לא זקוק לאף אחד, אבל בלילה, משהו בך כואב ומתכווץ.
אולי אתה מתפקד מעולה, עצמאי, לא זקוק לאף אחד, אבל בלילה, משהו בך כואב ומתכווץ.

מה קרה בילדות?

כנראה שלא היתה בילדות לגיטימציה לרגש. ייתכן שגדלו בסביבה שבה רגשות היו “יותר מדי”. אולי אחד ההורים היה מוצף, חולה, או לא פנוי מה שגרם לילד להבין שכדי לזכות בשקט פנימי, עליו להסתדר לבד.
בעלי דפוס 'היקשרות נמנע' למדו שלא כדאי לבקש. לא ראוי לבכות. עדיף לא להזדקק.
כך התפתח דפוס שמעדיף אוטונומיה מוחלטת על פני סיכון של תלות.

אף אחד לא רואה אבל אתה רועד בפנים? הינשוף שבך מוכן להמריא.
אף אחד לא רואה אבל אתה רועד בפנים? הינשוף שבך מוכן להמריא.

למה ינשוף?

כי הינשוף רואה בלילה, לא משמיע קול, עף בשקט מוחלט.
הוא מתבונן, אך שומר מרחק. הוא ברור לעצמו, לא מתבלבל, אבל גם לא מתערבב ולא נחשף.
יש בו חכמה משולבת בדידות.

מה הריפוי?

הריפוי של הינשוף אינו לוותר על החכמה או השקט, אלא להעז לנחות.
להיות קצת פחות מושלם. לדבר כשלא נוח. לשתף גם כשאין פתרון.
הינשוף לא חייב להפוך ל-'חיה' לגמרי שונה, הוא יכול להתמיר את עצמו לנץ: עוף עצמאי, עוצמתי, אבל כזה שיודע מתי לעוף ומתי לנחות על כתף חמה.

מה המסר עבורך?

"אני לא צריך לבחור בין חופש לקשר – אני יכול לעוף יחד עם אחרים."
וזה הרגע שבו שקט מפסיק להיות מגננה והופך להיות נוכחות.

 

בתעופה קדימה

אם אתם מרגישים 'ינשופים', אל תשארו בשקט הבודד עד כאב. זה הזמן לעצור, לנחות, ולשלוח יד קטנה קדימה. אני פה. מוזמנים לצאת עמי למסע בו את וגם אתה לא צריכים לבחור בין קרבה לעצמאות, אלא ללמוד לעוף יחד. אני כאן עבורכם.

שלכם, הפיה החתרנית


פרטי קשר: ברשתות החברתיות: שרונה דוכנה 

פיסבוק https://www.facebook.com/SharonaDuchne


קישור למיזם האימוץ והאומנה: https://www.adoptionwisdom.com/

ווטסאפ 0522-941146 

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן