כשיאיר לפיד אמר לאריה דרעי בעימות טלוויזיוני שצריך לשקם אותו מחוץ לפוליטיקה הוא השיג את התוצאה ההפוכה – דרעי עלה בסקרים, לפיד ירד והשד העדתי, שמעולם לא יצא לפנסיה, ספק את ידיו בהנאה. גם בהרצליה, כל מי שתקף את רפי קדושים על עברו בעולם הפשע וטען כי הוא לא ראוי להיות במועצת העיר הוסיף לו עוד ועוד קולות. היום, כראש סיעת הליכוד וחבר מועצת העיר, הוא לא מהסס לפעול למען הציבור ששלח אותו – משפחות במצוקה, עסקים קורסים ובני עדות המזרח שכמוהו נתקלים בחומות גבוהות. בשקט, בנועם הליכות ובעיקר עם הרבה חוכמת רחוב – קדושים סולל את מקומו להנהגה, גם אם כיום הוא מסרב להצהיר שיתמודד בעתיד על ראשות העיר.
"לא מעניין אותי כבוד ושררה, כיום כל מה שאני רוצה זה לעזור לאנשים אחרים: בני נוער בסיכון, משפחות מצוקה ולכל תושב בעיר הרצליה שזקוק למשהו", אומר קדושים בפתח השיחה שלנו שתתגלגל למחוזות מפתיעים ובכנות שנדיר לשמוע מפוליטיקאי. "קרן, עזבי אותך מפוליטיקה, אני לא פוליטיקאי. אני משרת את הציבור ששלח אותי למועצת העיר. יש לנו הרבה עבודה לעשות. יש פה עסקים קורסים. יש נוער שוליים שמנותק ממסגרות ולאף אחד לא אכפת. את יודעת שלאחראית נוער בסיכון בעירייה אין שום קשר מעשי לנוער בסיכון? אז היא הוציאה תואר כזה או אחר, אז מה? איך זה עוזר לה להתחבר לנוער הזה? זה דור העתיד שלנו ואם לא נושיט לו יד עכשיו – בעתיד נשלם על זה עם ריבית".
לכל אורך השיחה עומד באוויר העבר הפלילי של קדושים והקושי שלו להשתחרר מצל העבר, אבל בניגוד לעבריינים רגילים שמנסים לשרוד מתחת לרדאר, לפעמים בשמות בדויים, קדושים לא מסתיר לרגע את עברו. הוא לא גאה בו ("עשיתי שטויות, כי לא ידעתי אחרת"), אבל הוא לא רואה בו נטל, אלא יותר נטל ההוכחה. "אני קורא תיגר על המערכת כי אני כשאני הייתי זקוק לעזרה גיליתי שאין עם מי לדבר. האנשים שיושבים למעלה לא רוצים לעזור לאנשים שיושבים למטה, ואם הם כן עוזרים אז זה רק לפי התנאים שלהם".
נשמע שהיה לך קשה מאוד להשתקם.
"כן, אבל לא ויתרתי כי החלטתי בגיל 30 שאני שם את עולם הפשע מאחוריי בכל מחיר. ידעתי שיהיה לי קשה ושאף אחד לא מחכה לי בעולם שאתם קוראים לו 'נורמטיבי', אבל לא ידעתי עד כמה הסטיגמות קשות. אפילו ברווחה, שהמנדט הרשמי שלהם הוא לעזור לנזקקים, מביטים עליך בצורה עקומה. אומרים לך 'רגע, אני אשאל את מפקד התחנה מה הוא אומר עליך'. מה יש לשאול? ברור ששונאים אותי, ברור שיש לנו חשבון פתוח. גם במקרה שעושים מאמץ וקולטים אותך בעבודה בעירייה זה בתנאים מאוד נמוכים כי מתייחסים אליך כסוג ב'. אתה רוצה לשקם אותי? אל תיתן לי שכר מינימום. תן לי מכרז בגינון כדי שאתפרנס בכבוד, אבל לא. המערכת אומרת לך: 'יש לך עבר, לא מגיע לך להשתתף במכרזים'. אחר כך מתפלאים שעבריינים הולכים ומתרבים. הרי סגרו לו את כל הדלתות, אז מה הוא יעשה? הוא בדרך ללא מוצא. יש את חוק תקנת השבים, שנועד לעזור לאנשים כאלה לחזור לחברה, אבל זה חוק על הנייר. כשאנשים רוצים לפסול אותך הם ממציאים חוקים חדשים. שמעת על חוק הנראות? אומרים שזה לא נראה טוב שעבריין לשעבר יזכה במכרז. נו, באמת. מה זה לא נראה? מי קובע מה נראה או לא נראה? יש עבריינים לשעבר והם לא ייעלמו. צריך לעזור להם כדי שלחברה תהיה בעיה אחת פחות".
איך אתה יכול לעזור לאנשים כאלה לעלות על דרך המלך?
"יש לי תכנית מסודרת לאגף הרווחה. נתחיל מנוער השוליים. נעזור לנערים האלה שנפלטו ממסגרות כדי שלא יגיעו לעולם הפשע. כיום העירייה נכשלת בטיפול בנערים האלה, שעושים מעשי קונדס מתוך שעמום ובאלה. יש לי גם תכניות לגבי עבריינים לשעבר שרוצים להשתקם, להפוך אותם לאזרחים מועילים. המערכת צריכה להבין שזה האינטרס שלה. ברגע שאנשים יבינו שיש להם ברירה טובה יותר מחיי פשע לא תהיה להם סיבה לפשוע. יהיו פחות שוטרים ונשקיע את הכסף בחינוך ותשתיות. אני החלטתי לחזור בתשובה ולצאת ממעגל הפשע לא בגלל שהמערכת ניצחה אותי, אלא בגלל שידעתי שיגיע יום שאני אשלם על המעשים שלי. מגיע השלב שאתה רוצה חיים נורמליים כמו לכל אחד. אז מה אם באתי משכונת מצוקה (נווה ישראל) אני לא בן אדם? אני למדתי על בשרי שבכל גיל אתה יכול להשתנות. רק צריך לקבל החלטה ולדעת לשלם את המחיר".
אחת הטענות שנשמעות בקרב אסירים לשעבר היא שהממסד האשכנזי בולם את השיקום של בני עדות המזרח. זה נשמע כמו טענה שהייתה מתאימה יותר לתקופת הפנתרים השחורים מאשר להיום.
"לצערי, אפליית עדות המזרח חיה ובועטת. באחת מישיבות המועצה הגשתי הצעה לסדר על תושב העיר שהגיע לגיל 70 והוציאו אותו לפנסיה, אבל הוא לא רצה לצאת לפנסיה. הוא רצה להמשיך לעבוד בעירייה. יחד איתו היו עוד 12 אנשים שהאריכו להם את העבודה ולו לא האריכו. אם תראי את השמות של מי שכן האריכו לו לא תשאלי אותי אם יש אפליה או לא. זה קיים גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית. אלה הנתונים הרשמיים. תראי מי יושב בכלא ומי יושב באקדמיה. הכל מתחיל מחינוך, מזה שאין לכל הילדים נקודת זינוק שווה לחיים".
בזמן השיחה שלנו הטלפון של קדושים לא מפסיק לצלצל. האיש, שמשמש – יחד עם חברת המועצה מסיעתו אתי נחום – כלשכה מהלכה של פניות הציבור – לא מפסיק לעבוד לרגע למען אנשים ולפי סוג הפניות אפשר לקבל את הרושם שעבור רוב הציבור הוא הכתובת היחידה בעירייה. "עכשיו פונים אליי הרבה אנשים עם תלונות על מכת חולדות", הוא משתף. "זה פשוט נורא מה שהולך בעיר. הרצליה הפכה להמלין עם מכה של חולדות, רק חסר לנו חלילן".
בעיה נוספת שקדושים מטפל בה היא העסקים שקורסים, לטענתו בגלל אטימות המערכת ואכיפה בררנית, אבל גם הפשיעה הגוברת לא בדיוק מסייעת לשקט התעשייתי. "יש הרבה מקרים של זריקת מטענים לעסקים ורובם לא מפורסמים, אז איך את רוצה שלא יהיה פרוטקשן? איך את רוצה שאנשים יתפרנסו בכבוד ושלקוחות ירגישו בטוחים להגיע לעסקים?. ראש העיר הבטיח לפני הבחירות שילחם בפשע – בפועל התוצאה היא הפוכה"
והעירייה לא מבינה את זה?
"עובדה שלא. הקימו סיירת אופנועים שהיא פשוט בדיחה".
למה בדיחה?
"הם בדיחה כי אין להם סמכות לעצור, אין להם סמכות לעכב, שום סמכות. זו אחיזת עיניים. עובדה שאני מקבל מלא פניות בנושא, זה אומר שאין לאנשים האלה מענה בעירייה".
אתה משקיע המון זמן למען הציבור וכחבר מועצה אתה לא מקבל שכר, אז ממה אתה מתפרנס?
"אני מתפרנס כיום מהשכרת נכסים".
למה אתה לא חותם על הסדר גילוי נאות בנוגע לנכסים שלך?
"על פי חוק ההסדר הזה חל רק על חבר ועדת בניין עיר. ראש העיר לא מכניס אותי לוועדה הזו. אם המצב הזה ישתנה אחתום מיד כי אין לי מה להסתיר".
לסיום, אני יודעת שאתה מאוד עסוק לקראת החגים בפעילות למען הציבור. מה אתה יכול לספר לנו על הפעילות שלכם?
"אני מאמין שכל הסמוי מעין שורה בו הברכה. זה דברים שאנחנו עושים במשך שנים. בואי נגיד שאני לא מחלק סל מזון לנזקקים אלא משהו שיותר עוזר להם ועולה לי יותר. יש לנו בערך 120 משפחות שמקבלות מאיתנו את העזרה הזו והיא מאוד משמעותית עבורם".
מאיפה התקציבים?
"אנחנו נעזרים באנשים טובים ויש לא מעט אנשים כאלה בעיר, ברוך השם. שרק הקדוש ברוך הוא ייתן לנו כוח להמשיך ולעזור. כל השאר יסתדר ושיהיה לנו חג שמח ורגוע".
