מהכיתה לשטח: כך הפכתי למתנדבת ביחידת החילוץ העירונית של הרצליה

בשמחה — הנה גרסה נקייה, מוכנה להעתקה:אני מוריאל שולמן, בת 23 מהרצליה. מורה לשל"ח וידיעת הארץ בחטיבת הביניים קלמן ברמת השרון ובבית הספר אופק לחינוך מיוחד בהרצליה, וסטודנטית לתואר ראשון בחינוך עם תעודות הוראה בארץ ישראל וגיאוגרפיה בבית ברל. בהמשך אני מתכננת להמשיך גם לתואר שני.
מאז ומתמיד עסקתי בחינוך, בחינוך החברתי ובתנועות הנוער, והתנדבות היא חלק בלתי נפרד מהעשייה שלי.

אני מתנדבת ביחידת הסע"ר (סיוע עצמי ראשוני) העירונית כבר כשנתיים וחצי. האמת? הגעתי לזה במקרה – אבל נשארתי בגלל תחושת השליחות.

זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פרסמה עיריית הרצליה קריאות להתנדבות. מתוך רצון אמיתי לתרום בעיר שבה גדלתי, נרשמתי לעזרה חינוכית לילדי מילואימניקים ועובדים חיוניים, לשמרטפויות ולסיוע במרכזי מפונים.

באותו שלב פשוט חיפשתי איפה להיות פעילה ולעזור. ואז נתקלתי במקרה במודעה על יחידת חילוץ עירונית. בלי להבין לעומק במה מדובר – נרשמתי. זמן קצר לאחר מכן כבר מצאתי את עצמי בתוך מסלול הכשרה אינטנסיבי.

יחידת הסע"ר היא יחידת מתנדבים הפועלת בחסות עיריית הרצליה. חבריה הם תושבי העיר, שמוכנים לתת מענה ראשוני באירועי חירום – החל מרעידות אדמה, דרך שריפות ופיצוצים, ועד נפילות טילים ואירועי חומרים מסוכנים.

ההכשרה כוללת חלק עיוני – שבו לומדים על תרחישי חירום שונים – לצד הכשרה מעשית הכוללת עזרה רפואית בסיסית וחילוץ ראשוני. השלב האחרון כולל תרגילים, חלקם בהפתעה וחלקם מתוכננים מראש, כדי להבטיח מוכנות אמיתית לכל תרחיש.

הייחוד של היחידה הוא בכך שהיא מבוססת על מתנדבים בלבד. מצד אחד, כל מי שנמצא בה מגיע מתוך רצון אמיתי לעזור ולתרום; מצד שני, הפעילות משתלבת עם החיים – עבודה, לימודים ומשפחה – ולא באה על חשבונם.

בנוסף לפעילות בסע"ר, אני מתנדבת גם ביחידת הצק"ר (צוות קליטה ראשוני). מדובר בצוותים הראשונים שפוגשים את התושבים שנפגעו, אוספים מידע ומכוונים אותם למרכזי פינוי ולפתרונות דיור זמניים.

ההתנדבות הזו, במיוחד בתקופת מלחמה, המחישה לי עד כמה קהילה חזקה היא גורם קריטי. דווקא ברגעים של חוסר ודאות וחוסר אונים – נוצרת הזדמנות לפעול, לעזור ולהיות משמעותיים.

בסופו של דבר, גם אם קיימים צוותי חילוץ מקצועיים – לוקח להם זמן להגיע. לעומת זאת, תושבים שנמצאים בקרבת מקום יכולים להגיע תוך דקות ולהתחיל לפעול. באירועי חירום יש "זמן זהב" – וכל דקה יכולה לעשות את ההבדל בין חיים למוות.

אני מזמינה את תושבי העיר להצטרף ליחידות הסיוע השונות. מעבר להיכרות עם אנשים מדהימים ולרכישת כלים פרקטיים – מדובר בתחושת משמעות וסיפוק יוצאת דופן. בעיניי, זו גם אחריות אזרחית בסיסית: להיות שם אחד בשביל השני.

שנדע ימים שקטים ובטוחים – וניפגש רק בתרגילים.

לפרטים נוספים:
https://www.herzliya.muni.il/herum/article/12