המודל ההרצלייני: לא מקסימום חופש — אלא מקסימום התאמה למרקם האוכלוסייה
מדד החופש העירוני 2025, שמדרג 50 ערים בישראל על פי 11 קטגוריות של חופש אזרחי ושירותי דת־מדינה, מעניק השנה להרצליה ציון של 77%.
זהו ציון גבוה הממקם את העיר במקום השני בשרון — אחרי הוד השרון ולפני כפר סבא ורעננה — אך עדיין מהווה ירידה ביחס לשנה שעברה.
חשוב להבהיר:
המדד של "ישראל חופשית" בוחן קריטריונים ליברליים־עירוניים מאוד ספציפיים: תחבורה בשבת, פיקוח על חינוך, קבורה אזרחית, תמיכה בלהט"ב, רישום זוגיות, תקציבי דת ועוד.
כאשר מפרקים את הנתונים לפי הקטגוריות שהמדד עצמו מציג, מתגלה תמונה שונה מהכותרת:
הרצליה לא פחות חופשית — היא פשוט יותר מאוזנת.
תחבורה בשבת – ציון 16 מתוך 16: שירות מלא לציבור החילוני
הרצליה מצטיינת בתחום שהמדד רואה כמרכזי:
תחבורה ציבורית בשבת.
ולפי המדד:
✔️ המיזם "נעים בסופ"ש" פעיל בעיר
✔️ יש נגישות בכל רחבי העיר
✔️ השירות ניתן בהיקף משמעותי
✔️ הרצליה היא אחת הערים עם השירות הטוב בישראל
זהו שירות שמשרת בעיקר אוכלוסייה חילונית, משפחות צעירות, סטודנטים ונוער — והעיר עושה זאת בלי לעורר חיכוך מיותר עם הציבור הדתי.
חינוך – ציון מלא: 11 מתוך 11
על פי המדד, הרצליה מפעילה נוהל עירוני ברור לפיקוח על תכנים חיצוניים בבתי הספר.
הנוהל:
- מאמץ את חוזר מנכ"ל משרד החינוך
- מחייב יידוע הורים
- מסדיר מי רשאי להיכנס לכיתות ובאילו תנאים
המדד רואה בכך חופש חינוכי, אבל בפועל זהו גם כלי שמעניק ביטחון לתושבים מסורתיים ודתיים.
המסר מהנתונים:
העיר מספקת מערכת שקופה שמשרתת את כל הקהילות.
להט"ב, קבורה אזרחית וקהילות פלורליסטיות – נתוני המדד מאשרים מחויבות עמוקה
לפי פרק "קהילת הלהט"ב" במדד:
✔️ הרצליה מקבלת 6 מתוך 6
✔️ מקיימת אירועי גאווה
✔️ מפעילה עו"ס קהילתי
✔️ תומכת בארגוני איגי, חוש"ן ותהל"ה
בפרק "קבורה אזרחית":
✔️ ציון מלא – 13 מתוך 13
✔️ השירות מופיע באתר העירייה
✔️ נגיש וברור לתושב
בפרק "פלורליזם דתי":
✔️ 4 מתוך 6
✔️ תמיכה בקהילות לא־אורתודוקסיות
כל אלה מצביעים על כך שהעיר מעניקה כתובת רשמית וברורה לקבוצות שבמקומות אחרים מודרות מהמרחב הציבורי.
אז מאיפה מגיעות הורדות הניקוד? גם זה מופיע בנתוני המדד:
1. בריכות בהפרדה – המדד נותן 0 מתוך 9
המדד מעניש את הרצליה על כך שבבריכת "נורדאו" יש הנחה (55%) בשעות רחצה בהפרדה.
אבל חשוב להבין:
זה אינו שירות שנכפה על הציבור.
הוא ניתן כתשובה לצורך של קהילה מסורתית — כלומר נגישות ולא כפייה.
2. תקציבי דת – 2 מתוך 5
לפי המדד, הרצליה משקיעה מעט יותר בתרבות דתית בהשוואה לערים אחרות.
אבל השקעה זו מיועדת גם ל:
- בתי כנסת קטנים
- עולים
- קהילות מסורתיות
- טקסים קהילתיים משותפים
גם כאן — המדד רואה “עודף”, אבל בשטח מדובר בשירות לאוכלוסייה קיימת.
השוואה לנתוני הערים השכנות (על פי מדד החופש עצמו):
| עיר | ציון במדד | מה אומרים הנתונים |
|---|---|---|
| הוד השרון – 84% | גישה ליברלית חדה, מדיניות אפס-הפרדה, תקציבי דת נמוכים. | |
| הרצליה – 77% | איזון: חופש עירוני לצד שירות לציבור מסורתי. | |
| כפר סבא – 73% | איכות גבוהה אך ללא התקדמות במדיניות. | |
| רעננה – 68% | איזון מסורתי יותר בין קהילות. |
הרצליה, לפי נתוני המדד, אינה “נופלת” משכנותיה — היא פשוט בוחרת דרך אחרת:
לא לרוץ לקצה, אלא לתת מקום לכולם.
המסקנה מהנתונים: הרצליה לא פחות חופשית – אלא יותר רב־קהילתית
מדד החופש העירוני הוא מדד ליברלי המודד חופש עירוני לפי פרמטרים מוגדרים.
כאשר מסתכלים עליו כעל כלי, ולא כתו תקן מוחלט — מגלים:
- הרצליה מובילה בתחבורה, חינוך, קהילה ורווחה.
- מאבדת נקודות כי היא משרתת גם קהילות מסורתיות.
- ומדגימה מודל עירוני שמותאם למרקם מורכב.
הרצליה לא ירדה במדד בגלל נסיגה.
היא ירדה כי המדד מעדיף קו שבו אין פשרות.
והרצליה — על פי הנתונים עצמם — כן בוחרת לפשרות כדי לכלול את כל הקהילות שחיות בה.
זה לא פחות חופש.
זה פשוט חופש מסוג אחר — אינטגרטיבי, רגיש קהילה, מותאם לשטח.
