איתי אייזנקוט, חובש באיחוד הצלה, היה הראשון לזהות את חומרת המצב. לדבריו, כשהגיע למקום הבחין בצעירה כשהיא יושבת על מדרגות, מתקשה לדבר וסובלת מבצקות בדרכי הנשימה, פריחה בידיים ובצוואר, סימנים ברורים להתקף אלרגי חריף.
“הבנתי מיד שמדובר במקרה מסכן חיים. היא הייתה ללא מזרק אפיפן, והמצב הלך והחמיר. הזרקתי לה אפיפן, ותוך שניות נראתה הטבה משמעותית במצבה".
"שלוש דקות יכולות להכריע בין חיים למוות"
אייזנקוט (37) תושב הרצליה, המתנדב ברפואת חירום זה למעלה משני עשורים, מספר כי החל את דרכו בהתנדבות כבר בגיל 15 במד”א, ולאחר 23 שנים עבר לפעילות באיחוד הצלה. כיום הוא משלב את ההתנדבות עם עבודתו בחברת התרופות Johnson & Johnson שעוסקת במחקרים קליניים.
"התקף אלרגי חריף הוא מצב שבו כל דקה חשובה. במקרים כאלה, זיהוי מהיר ומתן אפיפן בזמן יכולים לעשות את ההבדל. כאן זה קרה ממש בדקות האחרונות לפני החמרה מסוכנת יותר".
רגעים שנחרטים בלב – גם מחוץ לשגרה
כשנשאל על מקרים שנחרטו בזיכרונו לאורך השנים, אייזנקוט מתקשה לבחור. "יש אלפים אבל אם צריך לציין מקרה אחד – זה היה דווקא בחופשה באילת. הוזעקנו לאישה שהתמוטטה בחדר מלון והייתה במצב של מוות קליני ממושך. בניגוד לכל הסיכויים זיהינו סימני חיים, ולאחר שלושה שבועות קיבלנו ממנה מכתב תודה שבו היא כתבה לנו שיצאה מבית החולים על הרגליים. זה רגע שלא שוכחים".
בין הצלת חיים לחיי משפחה
אייזנקוט נשוי ואב לארבעה ילדים, ומודה כי החזרה הביתה לאחר אירועים קשים אינה תמיד פשוטה. “האדרנלין גבוה, ההתרגשות עצומה אבל מנסים לעשות הפרדה. שמים את החוויות בצד ומתפקדים כהורים. בסופו של דבר זו גם שמחה לדעת שהצלחת לעזור וגם לשמש דוגמא לילדים שלי שיתחנכו על ערך הנתינה".
לדבריו, ההתנדבות נעשית ללא כל תמורה כספית, מתוך שליחות ברורה: "להעניק, לתת מענה רפואי ולעזור לאנשים שנמצאים במצוקה. זו הדרך שלי לתרום לחברה
