מאות פעילים, עמותות ובעלי כלבים מתרעמים וזועמים על הצעת החוק של חברי הכנסת גפני ומקלב מיהדות התורה – להעלאת האגרה השנתית לגידול כלב שתזנק מ-52 ל-3,500 שקל
"זהו גזר דין מוות לכלבים בעמותות שגם ככה האימוצים שלהם התמעטו. אני מזמין גפני ומקלב להגיע איתי לעמותת אס או אס ולראות את כל הכלבים האומללים שמחכים לבית", אומר מרצ'לו אינצ'ליני נשיא אגודת הידידים של עמותת אס או אס הרצליה. .
כמי שמגדלת כלבים כמעט כל חיי קשה לי מאוד עם הרעיון שמשווים כלב לצלחת או כוס פלסטיק. גם כעת במצב הנוכחי, כל מי שמגדל כלב יודע כמה קשה לכלכל אותו. לפעמים זה יותר יקר מלהחזיק ילד. את הכלב הראשון שלי טומי, אימצתי מעמותה ברעננה. כשהוא התבגר הוא חלה ונאלצתי להוציא עליו אלפי שקלים לווטרינרים – מעבר להוצאות השוטפות. כיום אני מגדלת את אמיל, כלב מקסים שאימצתי ממשפחה מקסימה שלא היה לה כסף לקנת לו אוכל או לחסנו. במקרה הזה המשפחה הייתה מדהימה ועשתה הכל כדי למצוא לו בית חדש – ברוב המקרים הכלבים ננטשים ונזרקים במקרה הרע אל מותם לכן החלטתי להרים את הכפפה ולהפיץ את הצעת החוק
הצעת החוק
ח"כ גפני, כתב בהצעת חוק, על המהלכים להפחתת הזיהום הסביבתי אשר התמקדו בשכבות החלשות בישראל. "גם 'ישראל הראשונה' נדרשת להתגייס, לבחון הרגלים ישנים, במיוחד כאלו שהם בגדר מותרות", כתב גפני. התגובות כמובן לא איחרו להגיע – הצעת החוק גרמה לזעם אדיר מצד חברי כנסת אחרים, אצל פעילים למען בעלי חיי, עמותות ומגדלי כלבים. הצעת החוק, שהגישו ח"כ משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה, מתארת עולם כמעט דמיוני שבו בעלי כלבים יאלצו לשלם 3,500 שקלים בשנה אגרה על החזקת כלב. לפי ההצעה, העלות השנתית על כלב ראשון היא 3,500 שקלים בשנה, ו-7,000 שקלים ישולמו על כל כלב נוסף. כיום עומדת האגרה השנתית על קצת יותר מ-50 שקלים לכלב מסורס ומעל 350 שקלים בשנה לכלב שאינו מסורס.
ח"כ מקלב: "הצעת חוק זו הגיעה כתשובה המתבקשת להחלטות הממשלה להטלת מס על מוצרי פלסטיק חד פעמיים, שהינם מוצרים נלווים למוצרי יסוד. החלטות ממשלה אלו להטלת מס בסכומי עתק במאות אחוזים ללא רחמים מביעים את סדרי העדיפויות של הממשלה ולא מובן מדוע צרכי הכלבים קודמים לצרכי המשפחה". על פי הצעת החוק, גפני טוען כי: "הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולקדם חלוקה שוויונית בין שכבות האוכלוסייה בכל הנוגע לנשיאה בעלויות הכלכליות והחברתיות הנדרשות לצורך שמירת הסביבה.
מרצ'לו אנצ'יליני נשיא עמותת הידידים של עמותת אס או אס הרצליה: "אני מזועזע מהעלאה של ההצעה הזו. יש לי 7 כלבים בבית ובחישוב מהיר, אם ההצעה תעלה – אצטרך לשלם 25,000 שקל בשנה. זה מטורף ואני לא מאמין שזה אמיתי. לדעתי הם מחפשים רייטינג – אף אחד לא יאשר הצעת חוק שכזו ואם כן נצא אל הרחובות. לא יתכן שיהפכו את הכלבים למטרה. כמי שפעיל בעמותה, אני מסתכל כמעט כל יום לכלבים הנטושים בעיניים. הם גם ככה אומללים וסובלים, שלא נדבר על כך שהמאמצים יצרכו לשלם סכומים כאלו. אם הצעת החוק תעלה זה יהיה גזר דין מוות למיליוני כלבים בארץ".
רויטל אנצ'יליני אשתו של מרצ'לו: "אני פעילה בנושא בעלי החיים ורוצה לומר שכיום מורדמים ערות אלפי כלבים בשנה. הרבה משפחות עושות שיקול כלכלי לפני שהם מאמצים כלבים. ברגע שהאגרה תעלה כמעט אף אחד לא יאמץ כלבים. גם כיום יש לנו משפחות שמגיעות לעמותות לאמץ ומחלקות את תשלום האימוץ לכמעט 20 תשלומים. לא יתכן שהכלבים יהפכו לסמל סטטוס".
פנינו גם לחיים מזרחי, תושב רעננה, שנפצע בתאונת דרכים, אימץ כלב שלדבריו הציל את חיו מבדידות. "בשנת 2012 עברתי תאונת דרכים שבעקבותיה נאלצתי להישאר בבית. אימצתי כלב שהפך להיות החבר הכי טוב שלי ברגעים הכי קשים בחיי. כשהחלמתי, אימצתי עוד 3 כלבים והפכתי לפעיל חברתי בכל הנוגע לבעלי חיים".
מה דעתך על הצעת החוק, האם הצעה כזו יכולה לעבור במדינת ישראל בשנת 2022?
"אין סיכוי. וגם אם כן לא ניתן לזה לקרות. יש לי ארבע כלבים ולא יתכן שאשלם 22,000 שקל בשנה. אנשים פשוט יצאו ויתיישבו ליד הבתים של חברי הכנסת עם הכלבים שלהם – רק מהרעש הם ישתפנו. חשוב שגם אנשים שלא אוהבים כלבים יבינו את התרומה שלהם לחיי מי שאוהב ומגדל אותם. בראש השנה 2021, הכלבים שלי נבחו בחוזקה והעירו אותי. הם משכו אותי בשעה 23:00 בלילה לכוון הרחוב. להפתעתי מצאתי אישה שרועה על המדרכה. היא נפלה ולא חשה בטוב. ישר הזמנתי לה אמבולנס ואת סיירת הביטחון של רעננה כדי שיטפלו בה. אם לא הכלבים אני לא יודע מתי היו מוצאים אותה".
מוחים על הצעת החוק? מוזמנים להגיב לנו.
תגובה אחת
הצעת החוק נעשתה כהתגרות כנגד האוכלוסייה הנאורה והחופשית, על ידי חברי כנסת חרדים הטוענים כי הטלת המס על שתייה ממותקת וכלים חד"פ מפלה אותם לרעה. אחזקת כלב היא אחת הפעילויות הבריאות ביותר, התורמת לשיפור החיים של החברה והיחיד. מה דעתם של חברי הכנסת הנכבדים על מס מיוחד שיוטל על תופעות אחרות הפוגעות באיכות החיים :מקוואות (בזבוז מים), הקמת עירוב (בזבוז קרקע ומתכת), בתי כנסת (בזבוז חומרי בניין ושטח), טליתות וספרי קודש (בזבוז בד ונייר) וכו'