כמה ספורטאים בני 35 אתם מכירים שמתאמנים ומשחקים באותו מועדון מאז שהיו בני 7? לא הרבה, נכון? אחד מהם הוא ברק לביא, קפטן קבוצת הכדורגל מכבי הרצליה, המתארח השבוע במדור "שישי אישי".
ברק, נשוי ליולי ואב לסאן, ריף ומילה, מסיים בקרוב לימודי תואר ראשון בחינוך וניהול מחלקות ספורט וממשיך לתואר שני. בנוסף, הוא מאמן מנטאלי לכדורגלנים צעירים. "כיום אני בן 35 בשלהי הקריירה מסתכל אחורה ולא מאמין שהזמן עבר כל כך מהר", אומר ברק ונזכר: "אני עוד זוכר את עצמי ילד שבא למשחקים כל יום שבת עם אבא שלי. הייתי מחכה שיגיע יום שבת לבוא לראות את הקבוצה. תמיד חלמתי להיות אחד מהם ואני שמח שהצלחתי להגשים את זה".
ברק, מה גרם לך להישאר כל השנים במכבי הרצליה?
"אי אפשר לדעת איך תתפתח קריירה של כדורגלן. עונה אחת אתה למעלה, עונה שניה למטה, הקבוצה מצליחה, הקבוצה נופלת, לפעמים אתה במקום בנכון בזמן הנכון ולפעמים לא. לא תמיד הכל תלוי בך. יצא ככה שנשארתי במכבי הרצליה במשך כל הקריירה".
אתה מכיר שחקנים נוספים שמשחקים באותו מועדון מגיל טרומים ועד הבוגרים במשך כל כך הרבה שנים?
"אני מכיר עוד שחקנים אחדים שמשחקים מהטרומים ועד לבוגרים, זה נדיר אבל זה קיים. שרן ייני במכבי תל אביב, שניר שוקר ברעננה, הם בני גילי, היינו משחקים אחד נגד השני עוד מהילדים".
האם במהלך השנים היו לך הצעות לעבור למועדונים אחרים? אם כן, מדוע זה לא צלח?
"פעמיים כשהייתי בטופ היכולת וכשהגיעו הצעות טובות נפצעתי. פעם אחת בגיל 17 כשחזרתי מאליפות אירופה עם הנבחרת, הייתה הצעה גדולה מבית"ר ירושלים לחמש שנים, קרעתי את הרצועות בברך ימין וזה ירד מהפרק, הפעם השנייה בגיל 25 כשפספסנו עלייה לליגת העל עם הקבוצה והגענו לשמינית גמר גביע המדינה נפצעתי קשה בברך שמאל. בשתי התקופות, כשהייתי במומנטום אדיר לפרוץ לקבוצה גדולה עם הצעות גדולות שזרמו, לצערי נפצעתי. אלו לא מהפציעות שחוזרים מהם מהר אם בכלל, כל פציעה זה שיקום של שנה ולאחר מכן עוד שנה של חזרה למשחק פעיל. אבל אני לוקח הכל לטובה".
אתה מרגיש פספוס שלא הגעת לליגת העל?
"הייתה לי חוויה קצרה עם הקבוצה בליגת העל וכשירדנו לא הצלחנו לחזור חזרה. אין בי תחושה של פספוס, אולי קצת אכזבה מכך שהקריירה שלי הייתה רצופה בפציעות מאוד קשות שעצרו את ההתקדמות המקצועית שלי. יש דברים שלא בשליטתי ואי אפשר להילחם בהם, זה הגורל וככה אלוהים רצה, אבל מודה על זה שהחזיר אותי למגרש ולשחקן פעיל, המון שחקנים פורשים ולא מצליחים לחזור מסוג הפציעות האלו אז איפשהו אני מרגיש גם בר מזל".
מכבי הרצליה שיחקה בעבר בליגת העל ובלאומית. עד כמה זה מאכזב לשחק בליגה השלישית?
"הליגה הזאת חדשה לי. לשמחתי כל הקריירה שלי הייתה בליגת העל והלאומית. זאת ליגה שעם השנים מתחזקת מבחינת האיכויות בגלל שהמון שחקנים בכירים יורדים לשחק בליגה השלישית בגלל כסף גדול שיש פה, אבל יש מגרשים שהם מוציאים את החשק מכדורגל. אני לא הייתי יכול לבלות קריירה שלמה בליגה הזו וממליץ לכל שחקן צעיר לברוח מהליגה הזו. מאכזב וכואב לי שמועדון בסדר גודל של מכבי הרצליה נמצא בליגה הזו. מכבי הרצליה צריכה להתמודד מדי שנה באחת משתי הליגות הראשונות. הליגה הזאת לא בשביל מכבי הרצליה אבל זו המציאות וצריך להוציא את הקבוצה מפה. אני הולך בעיר ומרגיש את הכאב של אנשים שאוהבים את הקבוצה, שלא מגיעים יותר למשחקים זה תקופה ארוכה".
מה צריך לקרות כדי שהקבוצה תחזור לליגה הלאומית?
"בשביל שהקבוצה תעלה ליגה צריך כמה דברים: צוות מקצועי ברמה גבוהה, חדר הלבשה חזק וסגל שחקנים בכירים וטובים, עם אישיות טובה שיכולים לקדם את השחקנים הצעירים שלצידם. זה מצריך המון כסף, תקציב גבוה בהרבה מקבוצות אחרות. ללא תמיכה חזקה של העירייה אני לא רואה את זה קורה, אי אפשר להפיל הכל על איש אחד, צריך עוד עזרה כלכלית. קח לדוגמא את הכדורסל, ללא תמיכה חזקה מהעירייה הם היו נופלים, וכל ההישג המדהים שעשו העונה צריך לזקוף זאת גם לזכות העירייה שתומכת בהם ולראש העירייה. אני חושב שרוב תושבי העיר מעדיפים לראות את מכבי הרצליה בכדורגל מגיעה להישגים האלו".
בעבר דובר רבות על איחוד בין מכבי והפועל הרצליה. מה דעתך בנושא?
"אני לא חושב שצריך איחוד בין המועדונים. אני גדלתי על מכבי הרצליה ואני יודע שהמון תושבים בעיר הם אוהדים של מכבי הרצליה ומזוהים עם מכבי הרצליה, עם הצבע הצהוב והכחול. מבורך שיש שתי קבוצות בעיר ואני מאחל גם להפועל שיעלו ויצליחו אבל מכבי הרצליה זה משהו אחד והפועל הרצליה זה משהו אחר. זה אולי נשמע יפה ומפתה וגם יש לזה המון יתרונות אבל הייתי רוצה לראות את המועדון שלי חוזר לקדמת הבמה. אבל אם יוחלט בעתיד על איחוד, כמובן שאפרגן וארצה בקידום הספורט בעיר שחלק גדול מזה הוא הכדורגל של הרצליה".
מה צריך לעשות כדי לעורר את הכדורגל ההרצלייני שלא זוכה להתעניינות רבה בשנים האחרונות?
"צריך לקחת את הקבוצה בידיים כפרויקט ארוך, להציב מטרה ברורה שהיא להעלות את הקבוצה לליגת העל כי שם זה מקומה. להחזיר את הזהות של מכבי הרצליה, לחבר את האוהדים חזרה לקבוצה. ללא אנשים שמזוהים עם המועדון יהיה קשה להצליח. זו גם קארמה טובה. אני הייתי פה בתקופות של 15 שחקני בית טובים לצד שחקנים זרים בכירים והייתה תקופה יפה. אוהדים מגיעים למשחקים, הצלחות, זו משפחתיות שמביאה איתה ברכה לקבוצה. תמיכה מהעירייה ויחסים טובים בין הנהלת הקבוצה לעירייה, לאוהדים, לשחקנים".
אתה בן 35. עד מתי חושב שתמשיך לשחק?
"אני בשלהי הקריירה, מרגיש מצוין גופנית, מנטאלית, שומר על עצמי, חי חיים ספורטיביים. כרגע ממשיך לשחק עד שהחשק ייגמר. נהנה לשחק עם הצעירים ולראות אותם מתמודדים עם הקשיים של שחקן צעיר בקבוצת בוגרים. הם מדברים איתי בלי סוף, מתקשרים אליי, מתייעצים איתי על הקריירה ועל החיים בכלל, מרגיש סיפוק עצום. הם מקשיבים ונותנים בשבילי 100 אחוז על המגרש".
האם לאחר שתפרוש מעניין אותך לעסוק באימון ילדים ונוער?
"לא מעניין אותי לאמן ילדים ונוער, אולי בוגרים בעתיד אבל הראש שלי כרגע במקום אחר ולא באימון. אם מדברים על ילדים, הזמן שיש לי להקדיש זה לילדים שלי ולבלות איתם כמה שיותר, הם ממלאים אותי".
נעבור לשאלות אישיות יותר. מה הרגע הכי מרגש בקריירה שלך?
"התקופה המרגשת בקריירה שלי הייתה המסעות עם נבחרת הנוער באירופה, היינו מתחבקים לפני משחקים, שומעים את התקווה ועולים לשחק, הרגשתי שאני בחלום, שליחות, גאווה אינסופית".
מי השחקן שהיה מודל לחיקוי עבורך?
"אף פעם לא היה לי שחקן שהוא מודל לחיקוי, אהבתי לראות בתור ילד את הקבוצה הבוגרת של מכבי הרצליה. היה כיף. היה המון קהל לקבוצה, החלום שלי להחזיר את מה שהיה".
מה משמח אותך?
"הדבר שהכי משמח אותי זה המשפחה שלי, אני בן אדם סגור שלא משתף את החיים שלו, אני אוהב את הלבד, נוטה להתרחק מאנשים, קשה לי לסמוך ולתת אמון באחרים. היחידים שמוציאים ממני את הרגש ואת השמחה שלי זה אשתי והילדים. מרגיש איתם שהכל טהור, נקי ואמיתי".
מה מעצבן אותך?
"לא מעצבן אותי שום דבר, מעציב אותי אולי, לראות אנשים שהגיעו למעמד מסוים וקצת עלה להם ושכחו מאיפה באו. גאוותנות זו תכונה שמרחיקה אותי מאחרים".
מהו המקום האהוב עלייך ביותר בהרצליה ומדוע?
"המקום האהוב עליי בהרצליה זה הים. גדלתי שם, סבא שלי היה מוכר ארטיקים. היינו ימים שלמים בחוף מאז שאני ילד, אז היה חוף דבוש, זבולון. המקום הכי שקט, הכי טוב, מקום שמקבל אותך בכל זמן, לא משנה מה עברת ונותן לך רגע של שקט, יכול לחשב מסלול מחדש".
מה אנשים לא יודעים עלייך?
"אנשים לא יודעים שאני ויולי עובדים על פרויקט סודי, לא קשור לעולם הספורט, עובדים 24/7 בשביל להגשים ליולי את החלום. זה הזמן שלה ואני רוצה שהיא תעוף קדימה".
