עיריית הרצליה משיקה לוגו חדש לאירועי ה-100 של העיר, תחת הסלוגן "מהים ועד הכוכבים" המשקף את האפשרויות הבלתי מוגבלות שיש לתושבי העיר להגשים את החלומות שלהם ולשאוף הכי רחוק שאפשר.
ראש העיר, יריב פישר: "לפני 100 שנה קבוצת חלוצים בעלי חלומות גדולים הלכו אחרי חזונו של בנימין זאב הרצל, "אם נרצה אין זו אגדה", עלו על הקרקע וסימנו את הקמת המושבה הרצליה, שלימים הפכה לעיר חוף מובילה ומשגשגת. הרצליה היא עיר עם היסטוריה עשירה, הווה מצוין ועתיד עם אינספור אפשרויות. מזל טוב הרצליה!".
על שנותיה הראשונות של הרצליה:
ביום ראשון, 23 בנובמבר 1924, כ"ו חשוון תרפ"ה, בשעת בוקר מוקדמת התייצבו שבעה חברי קבוצת החלוץ בדרכם לעלות על הקרקע. השבעה עצרה על רכס כורכר שומם והקימו צריף ראשון למגוריהם בצלע המערבית של אחת הגבעות (היום בית הספר ויצמן).
שבעת החלוצים והצריף הראשון מסמלים את האמונה בחזון הציוני, חזונו של בנימין זאב הרצל אשר על שמו נקראה הרצליה. חרף הקשיים והבדידות הם החלו בפיתוח היישוב. משפחות נוספות הצטרפו, ומספר חודשים מאוחר יותר נערכה הגרלת המגרשים בין 100 המשפחות הראשונות, בהן 25 משפחות מקבוצת "בני בנימין" אשר החלו בעיבוד חקלאי של האדמות.
בין השנים 1935-1926, חל גידול משמעותי במושבה הרצליה. הוקמו שכונות חדשות, ניטעו אלפי דונם של פרדסים ומטעים ופותחו ענפים חקלאיים. בשנת 1926 נפתח בית הספר הראשון, לימים, ביה"ס וייצמן.
בשנת 1931 כבר מנתה אוכלוסיית המושבה 1,210 תושבים. בהיותה מוקפת מכל צד בכפרים ערביים ומאהלי בדואים, נאלצו תושבי הרצליה להיערך להגנה עצמית במסגרת ארגון ה"הגנה".
המנהרה הרומית העתיקה הפכה לאתר מטווחים ואימונים, ובחופי הרצליה עסקו אנשי המושבה בקליטת ספינות מעפילים אשר מאוחר יותר הונצחו באנדרטה לזכר המעפילים הניצבת עתה בכניסה לעיר, על כביש חיפה – תל-אביב ("צומת הסירה").
בשלהי מלחמת העצמאות, בשנת 1948, הגיע מספר תושבי הרצליה ל-5,300 נפש ושנתיים מאוחר יותר, עם גלי העלייה הגדולה כבר מנה הישוב כ-12 אלף נפש. גידול נוסף חל במושבה בשנת 1953, ובשנת 1960 מנתה האוכלוסייה 26 אלף נפש.
עם הגידול באוכלוסיה, השתנה גם אופיה הכפרי של המושבה: * ב-11 באפריל 1960 הכריז משרד הפנים על הרצליה כעיר בישראל.
לינק לארכיון התמונות של בית ראשונים.
https://brishonim.keysofthost.com/