למי שאינו יודע, בהרצליה יש קהילה גדולה של יהודי צרפת שמרוכזת בעיקר בהרצליה פיתוח. כדי ללמוד טוב יותר על קהילה זו, אנו מארחים היום במדור "שישי אישי" את אביבה מוריוסף בנינוס, שעוזרת בהתנדבות לאנשי הקהילה.
אביבה (46), תושבת הרצליה, אם לשלושה ועוסקת ביזמות נדל"ן, עלתה לארץ בגיל 18 מתוך ציונות. בהמשך התחתנה ופתחה עם בעלה חברה גדולה שסיפקה שירות של פיתוח תמונות לכל משרדי הממשלה וזאת תוך כדי הקמת משפחה. לפני מספר שנים, עברה תאונת דרכים קשה בהיותה בהריון בחודש שביעי. בעקבות התאונה נאלצה למכור את החברה וזאת בשל שיקום ארוך וטיפול בילד הנולד פג עם סיבוכים רפואיים גדולים.
אביבה מספרת על הקשר שלה להרצליה: "כאשר הגעתי להרצליה התאהבתי בעיר ובתושבים והחלטתי להשתמש בידע המצטבר ולעזור בצורה לא פורמאלית לתושבים. לאור הצלחתי הרבה בקרב עולי צרפת בהרצליה, הציעה לי הקונסול הצרפתי, למנות אותי כסגנית האי הקונסולר הראשי בהרצליה ולהוות גשר בין הרשויות הצרפתיות לבין כל בעלי תפקידי רשמיים המנהיגים את הרצליה ואף לענות לצרכים אזרחי צרפת בזמן מצוקה. משנת 2016, ראש העירייה משה פדלון זיהה את הרצון הטוב והיכולות שלי והציע לי לשתף ולקחת חלק בפעילויות והשירותים שכל תושב מקבל ובפרט לקהילה של העולים. במטרה לשלב אותם עם כל הקהילות בעיר. בנוסף לאחרונה, מועצת נשים הרצליה הציעה לי להצטרף ולהיות חלק על מנת להנגיש את הפעילות שלהן למגזר העולים בהרצליה".
אביבה, ספרי לנו על הקהילה הצרפתית בהרצליה.
"בהרצליה יש כ- 2500 משפחות של עולים המפוזרות בעיר כאשר כ- 80% גרים בהרצליה פיתוח. גם לקהילה זו יש צרכים שיכולים להיראות מוזרים לצברים. הרבה אומרים לנו: "אין לכם בכלל צרכים. אתם עשירים, הקפצתם את מחירי הבתים", אבל גם הילדים שלנו לא יכולים לקנות דירה".
מהן הבעיות העיקריות עימן מתמודדים העולים מצרפת?
"הרצליה היא עיר עשירה בפעילויות תרבות, חינוכיות, ספורט ועוד כל כך הרבה דברים אחרים, אבל הפעילות לא מונגשת מספיק לעולים. העולים לא מצליחים להבין את אתר העיר או אפילו את המודעות התלויות בעיר. לפיכך, הם נשארים וסגורים בתוך הקהילה שלהם ואינם משתתפים בפעילויות העיר. אני, ביחד עם מתנדבים נוספים, בזכות קבוצות וואצאפ רבות שהקמנו והרשתות החברתיות, הצלחנו קצת יותר לשלב את העולים בעיר. מאז שהתחלתי, יצרתי שוב את הקשר עם מחלקת העולים של העירייה והסברתי על הצרכים שלהם. ובכך קיבלתי זכות גדולה, אני כבר הקול של העולים בעיר".
איך את מסבירה את העובדה שיש קהילה גדולה דווקא בהרצליה פיתוח?
"כל יהודי בחו"ל רוצה לקנות שטח בארץ, כאשר הוא ייצא לפנסיה, או לחילופין אם הילדים מחליטים לעלות. לכן, הם קנו את השטח כאשר עבדו בחו"ל. לגור ליד הים הוא יתרון אבל זה לא העיקר. כעת, ובמיוחד עם הגעת המגפה הקורונה, הם חזרו ורוצים לממש את הציונות שלהם. בנוסף, יש לנו עיר מדהימה עם כל כך הרבה להציע כך שטבעי שיבחרו להגיע לכאן. אני בטוחה שבמידה וננגיש להם את השירותים יבחרו ויגיעו לכאן עוד עולים בעתיד ולא דווקא להרצליה פיתוח".
במה תורמת הקהילה הצרפתית להרצליה?
"הכוונה שלי היא שהעולים יהפכו מנטל על החברה ועל העיר לנכס בכל דבר. כל עולה בא לארץ עם המטען התרבותי שלו. זה היופי של ישראל. מדהים לראות את ההירתמות של העולים כאשר הם נדרשים לעזור ולהתנדב. ברגע שהתושבים יודעים על הצורך הם עונים בחיובית, בעיקר במשימות שבהם לא צריך להשתמש בשפה. כך ידעתי להפנות אותם לדוגמה לחלוקת צרכי מזון לנזקקים, לחלוקת נר ופרחים למשפחות שכולות ביום הזיכרון, להכנת בישולים לחיילות בודדת. התרבות הצרפתית, האופנה, המנטאליות, הידע השונה והשפה העשירה ששומעים בכל מקום הם כבר חלק בלתי נפרד מהנוף בהרצליה".
כיצד את עוזרת לעולים מצרפת?
"יש כל כך הרבה מה לעשות למען הקהילה. מידע על התהליכים בירוקרטים, על הזכויות, על פעילויות העיר , שמירת על קישרי חוץ. אני יוזמת ומארגנת הרצאות, חוגים, אירועי תרבות שונים. כעולה, אני יודעת לזהות את הבעיות שהעולים נתקלים בהן, ויודעת עד כמה חשוב שיהיה שם מישהו בתחילת הדרך שדובר את השפה, מכיר את המנטאליות ויכול לסייע. אני יודעת לזהות את הבעיות שהעולים נתקלים בהן, ויודעת עד כמה חשוב שיהיה שם מישהו כמוני בתחילת הדרך. אני החוט המקשר בין הקהילה לעירייה. אני מפנה את בקשות התושבים לגורמים ולמחלקות הרלוונטיות. התושבים יודעים שיש אצלי אוזן קשבה והם תמיד יכולים לפנות אליי לעזרה. אני גם מייצגת אותם בטקסים הרשמיים ובכך מודיעה להם על יוזמות העירייה לרווחת תושבי העיר. אני תמיד שמחה לקחת חלק באירועים וביוזמות שנועדו לרווחת התושבים".
האם לדעתך הקהילה הצרפתית בהרצליה תגדל גם בשנים הבאות?
"כמובן. היא לא מפסיקה לגדול ואדאג שתגדל עוד יותר. אני התאהבתי בעיר ומרגישים את זה כאשר פונים אלי. אנחנו, כעולים, מוצאים בעיר את היופי שהשארנו מאחור. נכון שדרך הקליטה הינה קשה אבל לפחות, אנו חיים את הציונות שבשבילה עלינו. זה שווה המון בשבילנו".
איך את מגדירה את היחסים בין הקהילה הצרפתית לקהילה הוותיקה בעיר?
"לצערי, יש מה לשפר. אני מרגישה שאנחנו לפעמים מתנהגים בעיר כמו אורחים מבוישים ומנומסים. אני נחשבת כעולה וותיקה אבל עדיין קשה לי. התרבות לא מוכרת לי כמו צבר אמיתי ועלי ללמוד אותה מחדש בגיל מבוגר יותר. יש לפעמים הרבה מחלוקות על סתם אי הבנה. ובאמת, אני מרגישה שליחות כאשר אני משתלבת לכל האירועים ומראה אופי, ציונות וטביעות של קהילת העולים. דבר שלא דמיינו כך ושאני כל כך שמחה לייצג".
האם עיריית הרצליה מעניקה לקהילה הצרפתית את כל התנאים והמשאבים?
"הרצליה נותנת המון אבל, לצערי, לא תמיד יודעת בדיוק מה הצורך הנוכחי ואיפה לתת את הדגש. חשוב למנות מישהו שמגיע מתוך הקהילה שישתמש בחוויות ובניסיונות שלו על מנת לעזור לעולים, חשוב שיכיר במקביל גם את המערכת. בדיוק כפי שאני עושה כבר שנים בהתנדבות".
מה את מצפה מהעירייה ליותר?
"שוב, עיריית הרצליה נותנת המון פעילויות לתושביה אבל בכל זאת, הייתי רוצה שהיא תהיה קשובה יותר לצרכים של העולים ושהיא תפיץ יותר את המידע לכל אזורי העיר. אני כמתנדבת עושה את כל מה שאני מספיקה בשעות הפנויות שלי לאחר העבודה, אולם לצערי, פעמים רבות אני לא מצליחה לגשת לכל בקשות. הדבר גורם אי הבנה ואכזבה גדולה בפני התושבים העולים. יהיה גם נכון לתרגם את האתר לאנגלית/צרפתית. ברעננה למשל עשו לאתר העירייה גוגל טרנסלייט לצרפתית. זה מאוד משעשע לקרוא את כל הטעויות אבל יותר טוב מכלום. הם גם הוסיפו כיתוב תחת הסרטונים. אני בקשר עם נציגי קהילה שונים, גם בנתניה, אני יודעת שזה מאוד עוזר לקהילה".
האם העולים מצרפת עלו לארץ גם בגלל אנטישמיות שחוו בצרפת?
"כן בהחלט. הבחירות האחרונות הוכיחו זו מאחר והימין הקיצוני קיבל תמיכה מפחידה. היהודים רואים את ההיסטוריה חוזרת אבל הפעם יש להם איפה לברוח. כאן לארצנו. אוכלוסיית העולים מצרפת מאוד ציונים ואנחנו, כולנו, היינו בצרפת בתקווה שנוכל, בקרוב, לעלות. זה עדיין המצב לכן מאוד חשוב לי "להכין את השטח". כאן בהרצליה, לדעתי, מקבלים את השילוב המושלם וזה מה שאני מצליחה להראות לעולים, אפילו למי שמתכוון לעלות, יום יום. אני בעצמי, דואגת למשפחתי שנשארה בצרפת ומנסה להכין להם את הקליטה. שיהי להם יותר קל".
מה תושבי הרצליה לא יודעים על הקהילה הצרפתית וחשוב שידעו?
"חשוב שיידעו שהקהילה הצרפתית מאוד ציונית ומטרתה העיקרית הינה להשתלב לשאר הקהילות ובכך לחיות את הציונות בצורה המיטבית ביותר. כמובן תוך כדי שמירה ערכים ויופי חיצוני של העיר שעזבו".
נעבור למספר שאלות אישיות: מה הדבר שהכי מחמם לך את הלב בקשר לקהילה הצרפתית?
"הכי מחמם לי את הלב זה לראות משפחות שהצליחו להיקלט בישראל בהצלחה מבחינה תרבותית, כלכלית וחברתית, אבל לצערנו, לא אצל כולם זה כך. הרבה משפחות שנקלעו לקשיים חזרו בחזרה לצרפת. לכן, תמיד כיף ומחמם את הלב לפגוש עולים ששלמים עם העלייה שלהם ומרגישים בבית בארץ".
מהו החלום בקשר לקהילה הצרפתית בהרצליה?
"החלום שלי לא בהכרח קשור רק בקהילה הצרפתית אלא בכל הקהילות ובעיר בכלל. אני באתי להגשים את החלום הציוני ולתת לילדים שלי להתפתח ולחיות בארץ שלהם וכעם חופשי. אבל באמת, הייתי רוצה שעולים יהפכו מנטל על החברה לנכס. לראות משפחה שילדיה נרשמים לתנועות נוער או בעלי קריירה בחברה ישראלית גדולה לאחר לימודים באוניברסיטה, כאן בארץ, בעברית הוא הסיפוק הגדול ביותר שלי".
מה הדבר שאת הכי אוהבת בהרצליה והדבר שהכי לא אוהבת?
"הכל אני אוהבת בהרצליה. דאגה הדדית של כל אחד. סקרנות ויצירתיות של התושבים. מאיר דיזינגוף אמר שלא מזהים את העיר לפי התשתיות שלה אלה בזכות אופי התושבים שלה. אני מאוד מתחברת לזה. הרצליה עיר מדהימה בזכות התושבים ועבודה יפה של פקידי העירייה שלה. אבל לצערי, אני חושבת שיש עבודה אמיתית של שיתוף ושילוב של הקהילות ביניהם לעשות ודחוף. גם כלפי קהילת הרצליה פיתוח וגם כלפי קהילות שאר שכונות העיר. לכל קהילה יש מה להציע. לכל קהילה יש דעות קדומות משלה לגבי הקהילה האחרת. זה הכרחי עבורנו לעבוד עם הידע ובכך האהבה לתכונות של האחר".
ספרי לנו משהו שאנשים לא יודעים עלייך.
"אני חושבת שלאור הראיון הזה, אתם מכירים אותי היטב. אבל באמת, כפי שאומרים, השמיים הם הגבול ואני לא אפסיק להשתמש בחוש היצירתיות ואהבת האחר שלי. לכן, תעקבו אחרי הפרופיל שלי ברשתות, תכירו אותי עוד יותר ותגלו את הפרויקטים העתידים שלנו".