עוד כתבות בנושא

אביב חדש

אביב (אברהם) מוטלה 39 שחקן ומוזיקאי, תושב הרצליה, איבד את חברו הטוב בעת חדירת מחבלים למוצב עליו שמר בצבא. כיום הוא עובד על סרט "המרגנית" – דרכו הוא מתמודד עם הפוסט טראומה שעבר בעת שירותו הצבאי

צילום : אמנדה סורדי

אביב, גרוש ואב לשלושה ילדים, החליט לנטוש את עבודתו כהנדסאי בתחום המים ולהתרכז בכישרונותיו. "לפני כשלוש שנים חוויתי התקף חרדה קשה בעקבות האירוע המכונן שקרה לי בצעירותי שאותו הדחקתי במשך שנים. באותם רגעים, חשבתי שאני הולך למות. הפרמדיק שפינה אותי לבית החולים הסביר לי שחוויתי התקף חרדה ושאני חייב לטפל בעצמי לפני שיהיה מאוחר", אומר אביב שמאותו הרגע הבין שהוא חייב להתמודד רגשי האשמה ופחדיו.

"היצירה היא זו שעוזרת לי להתמודד עם כל מה שקרה אולם היא גורמת לי לא פעם לברוח מהרגשות שלי", אומר אביב שלומד בימים אלו איך להתמודד עם הפוסט טראומה שלו – לא מדחיק, מדבר ומספר באמצעות סרטו החדש "המרגנית" ושירו "יוצא אל המסע" – על המסע שהוא עובר כדי להאיר את הדרך לחיילים אחרים שחוו את מה שהוא עבר.  

"החלטתי לפסיק לשתוק. הדחקתי את כל מה שקרה במשך שנים. הייתי חדור מוטיבציה ורצון לשרת בצורה הכי טובה ולבסוף האשימו אותי במוות של חברי הטוב. ישנם המון חיילים שהצבא טופל בהם אשמות למרות שעשו כל מה שיחלו כדי להגן על המדינה.

אביב תושב הרצליה, נולד וגדל פרדס חנה למשפחה מוזיקלית. אמו הייתה זמרת ואילו אביו היה תקליטן בשנות ה-80. בבית סבתו התנגנו שירים פרסיים עליהם גדל ומהם שאב את אהבתו למוזיקה.

הוא למד משחק בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, שיחק בעשרות תפקידי אורח, סרטי קולנוע של סטודנטים ,תיאטרון פרינג' ופרסומת בטלוויזיה. "עד לפני תחילת הקורונה היה לי עסק לחוגי תיאטרון וסיפור לגיל הרך. כמוסיקאי כתבתי גם מספר שירים שבהם אני גם שר, אך עדיין לא פרצתי דרך משמעותית כשחקן ומוזיקאי ואני חולם על כך".

"בשנתיים האחרונות אני חי ונושם יצירה. אני כותב, שר ומצלם את הסרט הראשון שלי "מרגנית" לערוץ 11 שנוגע ועוסק במחשבותיי וברגעים המצמררים בהם איבדתי את חברי הטוב".

התסריט שאותו כתב אביב, עוסק בנער בן  18(אביב), חדור ציונות, שכל רצונו הוא לתרום לצבא. "למזלו הרע – בדיוק באותו היום ששמר על המוצב ביישוב מרגנית בחאן יונס, התבצעה חדירה של מחבלים. המחבלים שפרצו למוצב דרך הגדר, הצליחו להרוג מספר חיילים בניהם את חברו הטוב.

"כשהאירוע התרחש הייתי רק ילד. שמרתי על המוצב ונהגתי לפי הנהלים. כך גם חבריי. באותו הלילה היה ערפל ולכן לא הצלחנו לראות את המחבלים שעברו דרך הגדר. כשהבנתי שזה קרה, רצתי להעיר את כונני השמירה האחרים וביחד נלחמנו במחבלים. לצערנו חיילים שישנו נהרגו וגם החבר הכי טוב שלי. בתום האירוע התנהלה חקירה – האשימו אותי ועוד מספר חיילים נוספים בכך שלא פעלנו כמו שצריך ושהמוות של חברינו הוא באשמתנו".

מה עזר לך להתמודד כל השנים עם אשמה כזו?

"הדחקתי את כל מה שקרה. לא יכולתי להתמודד עם הפסיקה של המערכת הצבאית שהחליטה להאשים אותי ואת חברי. הכותרת שהתנוססה בעיתונים הייתה: "הש"ג שוב אשם – אני אביב הלוחם הצעיר, אחראי על מוות חבריי. בעקבות המקרה אני וחבריי הודחנו ליחידות שונות. הדבר גרם לי לשאת באשמה במשך שנים. הרגשתי אשם על כך שהם מתים ואני חי.

כביכול המשכתי לנהל חיים רגילים, אחד הדברים שעזרו לי להתמודד היה לימודי המשחק בבית צבי. שם יכולתי להפוך לכל דמות בחרתי בעיקר בדמויות הומוריסטיות כדי לברוח מהנפש הפצועה שלי. הרגשתי עומס נפשי ובשלב מסוים פרשתי. היה לי קשה לעמוד בביקורת על המשחק שלי – דבר שעורר את הפוסט טראומה והביקורת שקבלתי מהצבא. ניסיתי לפנות לתחומים אחרים אבל המשחק והבמה תמיד משכו אותי חזרה".

מתי עלה הרעיון להפיק את הסרט?

"במרוץ השנים כתבתי שירים שעסקו במה שעברתי והוצאתי אותם לרדיו. כתבתי ואספתי המון חומר על האירוע במוצב. ידעתי שיום אחד הוציא הכל החוצה. ידעתי שקולי וקולם של חבריי חייב להישמע. אני רוצה לעזור ללוחמים אחרים שהפכו לשעיר לעזאזל של המערכת. שיחקתי ופרקתי הכל על הבמה. כיום, אני בשל להתמודד עם מה שקרה ויודע שאנחנו לא אשמים".

היכן עומד תהליך ההפקה של הסרט?

"הכל התחיל שכששיחקתי בתפקיד קטן בסרט ישראלי 'ימים נוראיים' – שם הכרתי את הבמאי (ירון זילברמן – הבמאי והיוצר של שעת נעילה).  תוך כדי עבודה על הדמות שלי –  השוטר שתופס את יגאל עמיר בליל הרצח, ירון ואני דיברנו על הסיפור שלי. הוא התרגש וחיבר אותי למפיק הסרטים הישראלי דודי זילבר (מטרו הפקות). הסיפור  מאוד ריגש את דודי שהוא בעברו לוחם במלחמת יום הכיפורים שהחליט לסייע לי בתהליך יצירת הסרט. כיום אני עובד על הסרט עם תסריטאי נוסף בשם טל מילר ואני מאמין שהוא יצא לאור בקרוב".

הוצאת לאחרונה שיר חדש, ממתי אתה כותב ושר?

נולדתי לעולם הזה. אמי ואבי עסקו בתחום המוזיקה. אבא היה תקליטן ואמא שלי הייתה זמרת. בבית שלנו כל הזמן שמעו ושרו מוזיקה. בקרתי המון את סבתי ואצלה שמעתי מוזיקה פרסית שמאוד התחברתי אליה בילדות. שרתי וניגנתי עוד הרבה לפני שהתגייסתי. כשהגיע הזמן להתגייס החלטתי להתגייס לקרבי, אז נטשתי את הכישרונות שלי והקדשתי את כל כולי לצבא. לאחר שהשתחררתי, למדתי משחק בבית צבי, כתבתי שירים והופעתי בכל מיני מקומות. ראיתי שהתחום הזה לא מאפשר להתפרנס ולכן החלטתי ללמוד. עבדתי מספר שנים בתחום הנדסת המים, תחום ששעמם אותי ולפני 5 שנים כשבתי נולדה החלטתי לעשות מהפך. חזרתי לעסוק בשירה ומשחק באופן טוטאלי שני עולמות שמתמזגים אצלי כל הזמן. עד עתה הספקתי לשחק בכמה סרטים אמריקאים בתפקידי משנה, בתפקידי אורח בסדרת הילדים 'מריו' לצד רועי בר נתן. במספר פרסומות ועוד".

כיצד נולד השיר הנוכחי שלך "יוצא אל המסע"?

"השיר נולד מתוך אחד המפגשים ב"מסע  הגיבור" – מצאתי את עצמי יושב בבית לוקח את הגיטרה ומתחיל להלחין ולכתוב את מילות השיר יוצא אל המסע. השיר הולחן על ידי   אחי המוסיקאי והמעבד – חי מוטלה. המסר שלי לכל אותם לוחמים ולוחמות שאמנם אי אפשר למחוק את העבר אבל אפשר להתמודד עמו עם טיפול וליווי נכון. זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו בעזרת עמותות. אני פועל כיום מול מול משרד הביטחון כדי לזכות בהכרה שמגיעה לי. הגיע הזמן למען העתיד שלי למען עתיד ילדי ולמען חברה ושהמדינה תיקח אחריות על אותם נערים ששלחו להילחם ולהגן על המדינה. שתגן עלינו גם כשאנחנו מדממים ופצועים ממראות הקרבות".

"יוצא אל המסע"

מילים ולחן: אביב (אברהם) מוטלה

עיבוד הפקה וטכנאות אולפן: חי מוטלה

למסע יוצא עכשיו לזרוח

יוצא אני לשכוח

את כאב העבר

בתרמילי נושא עמי את הילד

עוד רגע הוא בדלת

מחייך אל העולם

אבל עכשיו כדי שאוכל לפרוח

צריך אני לסלוח

לילד המבוגר

פזמון: לנשמתי עכשיו אני שומע

ולפעמים בנדודים אני דומע

אך לא שוכח לא שוכח

לחייך אל העולם

ובמסע ניצב אני מול אבן

שאת דרכי חוסמת ואין לי מעבר

פזמון: אבל פתאום מוצא בי את הכוח

ולעצמי אני מרשה עכשיו לסלוח

ולא שוכח לא שוכח

לחייך אל העולם

לנשמתי עכשיו אני שומע

ולפעמים בנדודים אני דומע

אך לא שוכח לא שוכח

לחייך אל העולם

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=4995940383790946&id=100001251014499&sfnsn=mo

כתבות קשורות

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן