עוד כתבות בנושא

"אני מתפעלת שוב ושוב מכוחה של הקהילה ליצור שינוי חברתי וכלכלי"

מרב רביץ מושל, מייסדת ומנהלת קבוצת הפייסבוק הפופולארית "אמהות הרצלייניות", היא האורחת שלנו השבוע במדור "שישי אישי". מרב מספרת מדוע הקימה קבוצה המיועדת לנשים בלבד, מהו סוד הצלחתה, איזה שינוי חוללה הקבוצה וגם מגלה לנו עם איזו דמות היסטורית הייתה רוצה להיפגש (ספוילר, זה גם הזמר האהוב עליה)

מרב רביץ מושל מייסדת אמהות הרצלייניות צילום: דרור סיתהכל

את מרב רביץ מושל אין צורך להציג בפני נשות הרצליה, במיוחד אלו המחוברות לפייסבוק. מרב הקימה לפני 9 שנים את קבוצת הפייסבוק הפופולארית "אמהות הרצלייניות" שמונה כבר למעלה מ- 13 אלף חברות. מרב נולד בהרצליה ומאז גרה בעיר. היא נשואה לרועי מושל וביחד מגדלים 4 ילדים וכלבה. מלבד ניהול קהילת "אמהות הרצלייניות", מרב היא צלמת מקצועית ומדריכת צילום. 

מרב, תושבים רבים ובעיקר תושבות מכירים ומכירות אותך כמייסדת ומנהלת קבוצת הפייסבוק "אמהות הרצלייניות". ספרי לנו מתי הקמת את הקבוצה ולאיזה צורך.

"הקמתי את קהילת אמהות הרצלייניות כשהייתי בהריוני השני. חיפשתי קהילה תומכת לאמהות בהרצליה. הרעיון הראשוני היה ליצור קהילה שיהיו בה אמהות צעירות כמוני, עם עצות טובות, המלצות אמיתיות, שיהיו מפגשים חברתיים עם התינוקות ועוד. לאחר שלא מצאתי אחת כזו, החלטתי להקים קהילה בעצמי. הזמנתי בתחילה חברות טובות, אשר ביקשו להזמין נוספות ותוך זמן קצר הקבוצה צמחה למימדים עצומים".

מדוע החלטת על הקמת קבוצה המיועדת לנשים בלבד?

"זה לא סוד שנשים מרגישות חופשיות יותר להעלות נושאים מסוימים ולהתבטא במרחב נשי. תחושת המוגנות והבטחון גבוהה יותר. הקהילה היא לאמהות בפרט".

מה סוד ההצלחה של הקבוצה?

"הצלחתה של הקהילה נובעת משני פרמטרים: הראשון הוא ההומוגניות שבה, קהילה בה ישנן רק אמהות שגרות רק בהרצליה, יוצרת מכנה משותף גדול, עם בסיס שמעניין את רוב החברות בקהילה. לחברות יש מידע זמין, מהיר ורלוונטי להן. הן מוצאות בקהילה תכנים רבים אשר מספקים ידע רב ותמיכה הדדית. הפרמטר השני הוא ניהול נכון, באמצעות כללים ברורים ומפורטים, יד מכוונת, ואצבע על הדופק. הפרמטרים יחד יוצרים קהילה חזקה, עם אופי ותרבות, עד כדי סמל סטטוס חברתי. חברות הקהילה סופגות את האוירה בה, מתאימות את עצמן, לומדות מאחרות, מקבלות ומציעות. הקהילה פורצת תמידית את גבולות האון ליין למרחב הפיזי".

אלו דברים עיקריים הצליחה הקבוצה לשנות?

"אני חושבת ומקווה כי הקהילה הצליחה לשנות את תפיסת האחר ומגוון הדעות. אחת המטרות היא לעודד סבלנות אחת כלי השנייה, פרגון ואחווה. עם השנים, אני מתפעלת שוב ושוב מכוחה של הקהילה ליצור שינוי חברתי וכלכלי".

נהנות במסיבה הגדולה. מימין: ניבה עומר בז'יז'ינסקי, מרב רביץ מושל, שירי מור פארג' צילום: ארז כרמל

מה הפוסט המרגש ביותר שאת זוכרת שעלה בקבוצה?

"קשה לציין רק פוסט אחד כי יש כל כך הרבה פוסטים שמרגשים אותי, קטנים כגדולים. מרגש אותי כאשר עולה פוסט עם בקשת עזרה לאמא חולה עם 9 ילדים, שהמקרר והארונות ריקים, ותוך שעה מחכים לה ארגזים מלאים מחוץ לבית, וככה נמשך גם חודשים לאחר מכן. ריגש אותי פוסט שעלה לפני כמה ימים של אמא שביקשה למצוא אמא אחרת על מנת להודות לה על בנה הצעיר והמקסים שזיהה שהיא בסכנה עם ילדה קטנה, נצמד ועזר לה. מרגש אותי לא פחות שאמא חברת הקהילה מעלה פוסט בשעה 2:00 בלילה שלתינוק שלה יש חום ונגמר לה האקמול, ואז שורה של תגובות של אמהות שמוכנות לנסוע אליה ולהביא לה. אפילו כאשר אמא מוצאת נעל קטנה של פעוט גינה, מפרסמת פוסט, והנה הזוג שלה נמצא".

מניסיונך, איזה שינוי עבר העולם בעקבות הפייסבוק?

"הפייסבוק העביר את הכוח לחברה, לאנשים, לאוכלוסייה הכללית. המידע כבר לא נשלט ע"י חברות ענק וממשלות. בפייסבוק, גם אדם או אישה מן השורה יכולים להפוך "טייקונים" מבחינה חברתית ולגרום לשינוי אמיתי. הפייסבוק הצליח לייצר עוצמה וירטואלית וגם פיזית, של חיבור ושייכות בין אנשים, קרובים כרחוקים".

האם במהלך השנים ניסו גברים רבים היכנס לקבוצה ללא הצלחה?

"כן. מדי פעם עולות בקשות הצטרפות של גברים לקהילה. אינני שוללת בקשות של אבות בצורה מיידית, אלא בודקת לפני כן. בקהילה יש פחות מאחוז אחד של גברים. בראשית דרכה של הקהילה אישרתי אבות אשר בנות זוגן השתמשו ביוזר שלהם, אך הפסקתי די מהר. עתה אני מאשרת רק אבות חד מיניים או אבות אשר מהווים הורה יחיד לילדיהם.  אחרת מבקשת מהם לשלוח את בנות זוגן להצטרף".

האם האמנת לפני 9 שנים, כאשר הקמת את הקבוצה, שהקבוצה תגיע ליותר מ- 13 אלף נשים?

"מעולם לא ייחסתי חשיבות לכמות חברות הקהילה. אני מאשרת רק כ-20% מהבקשות, מאחר ואני מאמינה בצמיחה איטית ומתונה, עם חברות קהילה איכותיות".

בשבת האחרונה ערכתן מסיבה גדולה. ספרי לנו עליה.

"ערכנו את המסיבה להורים ההרצליינים, זו הפעם השלישית, בעיכוב של שנתיים, בשל הקורונה. למסיבה הגיעו כ-500 הורים, שרק חיכו לחגוג, לרקוד, ולעשות חיים. המסיבה נערכה באולם האירועים "קסיופיאה" בהרצליה פיתוח ובזכות חסויות נפלאות שהשקיעו במסיבה, הצלחנו להוריד את עלות הכרטיסים למינימום. במסיבה הייתה קבלת פנים עם אוכל טעים, להקה, צילומים מקצועיים, הגרלות עם פרסים מטורפים של החסויות, אלכוהול, ריקודים, פירות ומלא ממתקים. כל הורה יצא עם תיק מתנה ובתוכו שוברים שווים למימוש בעסקים בהרצליה. השותפות והשותף שלי להפקה הם: ניבה בז'יז'נסקי, שירי פארג' מור, ואחי רועי רביץ".

לו יכולת לבקש ממארק צוקרברג בקשה אחת שתייעל את הפייסבוק, מה היא הייתה? 

"מבחינה פרטנית ואישית, הייתי מבקשת לתת כלים רבים יותר לאדמינים, לשם שמירה על איכות הקהילה שלהם".

בואי נכיר אותך קצת יותר, מה הדבר שהכי מרגש אותך?

"מרגש אותי שאנשים נותנים מעצמם למען אחרים, מבלי לבקש מאום בתמורה. שנהנים מהנתינה. שפועלים למען החברה שלהם, במעשים קטנים ומחוות יפות".

מה הדבר שהכי מעצבן אותך?

"אנשים שעושים את עצמם טיפשים, נוהגים בזלזול לאחרים ומחפשים רק להעצים את עצמם".

איזה מקום את הכי אוהבת בהרצליה ומדוע?

"אוהבת את הפארק, האזור הפראי שלו עם בריכות הגשמים, התושבים ובעלי החיים שנהנים מהטבע המיוחד הזה באמצע העיר".

מה הדבר שאת הכי אוהבת בהרצליה ומה הדבר שהכי לא?

"אוהבת את הקהילתיות שיש בכל שכונה, שנוצרת גם בזכות התושבים/ות וגם בזכות רכזות המתנס"ים. כל יום יש מגוון פעילויות, לכל המשפחה ולכל הגילאים. כמעט הכל חינם או במחיר סימלי, מה שמאפשר לכולם ליהנות מהכל, ללא היבט כלכלי. פחות אוהבת את העומסים על הכבישים, המשאיות שמפריעות לתנועה וכדומה".

האם חשבת אי פעם להיכנס לפוליטיקה המקומית?

"מעולם לא ולעולם לא".

זמר/ת אהוב/ה עלייך?

"מייקל ג'קסון. מגיל 10".

הרגע המרגש בחייך?

"הרגעים המשותפים שלי ושל בן זוגי רועי, הרגעים שבהם ילדינו נכנסו לחיינו". 

הרגע העצוב בחייך?

"רגעים עצובים, כאשר נאלצתי להיפרד מסבתא שלי, מבן דודתי ומהאחיין הקטן שלנו בן ה-10".

אם הייתה לך אפשרות להיפגש עם דמות היסטורית מהעבר, עם מי זה היה ומדוע? 

"אהיה שיטחית ואבחר שוב במייקל ג'קסון".

מה אנשים לא יודעים עלייך?

"שיש לי בראש "מערכת לזיהוי פנים" פנומנלית. זוכרת ומזהה פרצופים של אנשים, אפילו אם ראיתי אותם לשבריר שנייה. מסוגלת לזהות אחרי עשרות שנים, ילדים שהיו איתי בגן בגיל שלוש. לעומת זאת, שמות פחות זוכרת".

מרב רביץ מושל צילום:רועי מושל

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן