בוחרים בילדים שלנו

אילן, יו"ר עמותת מעגל 911 כפר שמריהו–הרצליה, ומינדל, חברת הוועד המנהל העמותה, פועלות עם חברותיהן בהתנדבות מלאה. כעת הן מגייסות תרומות לרכישת ציוד לחוג רובוטיקה במעון לנערים בסיכון באזור השרון. מאחורי הבקשה לציוד עומדת מבחינתן מטרה רחבה: לאפשר לנערים להתנסות, להתמיד ולגלות שהם מסוגלים ליצור ולהצליח.

הפנייה הזאת מקבלת משמעות נוספת כשברקע הדאגה מאלימות בקרב ילדים ובני נוער בעיר. בספטמבר פורסם דיווח על תקיפת תלמיד בידי שני תלמידים אחרים במהלך נסיעה באוטובוס בהרצליה. לפי הפרסום, נהג האוטובוס התערב והפריד ביניהם, ובית הספר פתח בבירור. זהו דיווח שמחזיר את שאלת הביטחון אל רגע יומיומי במיוחד: הדרך הביתה מבית הספר.

גם בנובמבר 2025 הודיעה העירייה על מפגשי חירום בעקבות מקרי אלימות חריגים בקרב בני נוער, ביניהם תקיפה בגינה ציבורית. בין הצעדים שעליהם הכריזה היו תגבור האכיפה במרחב הציבורי, חיזוק השיח והתמיכה הרגשית בבתי הספר והרחבת הדרכות ההורים. האירועים והתגובות להם מדגישים כמה גורמים נדרשים להיות מעורבים בשמירה על הילדים.

אין בפנייה לתרומות טענה שהנערים במעון קשורים לאירועים האלה. החיבור, מסבירות במעגל, הוא בשאלה הציבורית הרחבה: אילו הזדמנויות אנחנו יוצרים עבור ילדים ובני נוער, וכיצד אנחנו משקיעים בהם לאורך זמן.

מי אתן, ובאילו תחומים אתן פועלות?

סמדר: "אנחנו עמותת נשים שפועלת כבר 26 שנה בהתנדבות מלאה. אנחנו עוסקות בתחומים שונים, בהם נשים בסיכון ונוער בסיכון. מאז שבעה באוקטובר עסקנו הרבה גם בסיוע לחיילים ולפצועים בבתי החולים איכילוב, לוינשטיין ושיבא. אנחנו ממשיכות ללוות פצועים גם היום, ובמקביל הקשר שלנו עם הנוער בסיכון נמשך לאורך השנים".

הקשר עם המעון אינו מסתכם בגיוס כספים. חברות העמותה מגיעות לפעילויות ולמפגשים, ומשקיעות גם באירועים שמטרתם לתת לנערים תחושה שמישהו חשב עליהם ורוצה לשמח אותם. בשיחה הן מדגישות כי העמותה היא גוף מתנדב חיצוני, המלווה ומסייע; היא אינה מפעילה את המעון.

מה מניע אתכן בעבודה עם הנערים?

סמדר: "אנחנו מאמינות שאין ילד רע, יש ילד שרע לו. כשאנחנו עושות איתם דברים ונותנות להם להאמין במשהו אחר, אנחנו מאמינות שיש להם סיכוי גדול יותר להשתקם. חשוב לנו שהם יבינו כמה הם שווים וכמה הם יכולים ללכת הלאה.

"כשאנחנו עושות להם מסיבה, אנחנו משקיעות בה מאוד. למשל, עשינו מימונה עם הפקה מושקעת. הם כל כך מתרגשים מכך שעושים משהו בשבילם, לפעמים הם ממש לא מאמינים שמשקיעים בהם ככה. זו המטרה שלנו: לתת להם להרגיש שהם ראויים להשקעה".

איך נראה חוג הרובוטיקה שאתן מבקשות לסייע לו?

אתי: "את החוג מלווה מהנדס שמגיע בהתנדבות פעמיים בשבוע, משמונה עד עשר בבוקר, לאורך השנה. הנערים ממש מגלים עניין. הם רוצים להתקדם ולהגיע לתחרות. יש בתחום הרובוטיקה תחרויות ארציות, ואפשרות להתקדם גם לתחרות בחו"ל. זה פרויקט יפה שכבר פועל כמה שנים".

סמדר: "אנחנו רואות שהחוג מוציא מהם דברים טובים. הוא בונה להם את הביטחון. כשאנחנו שומעות שגם נערים ממעונות אחרים מצליחים בתחום הזה, זה נותן תקווה. בסופו של דבר אנחנו רוצות שהנערים ישתקמו ויצאו לחברה כאזרחים תורמים".

עבור מינדל, ההיכרות עם הנערים נבנית גם במפגש שבועי אחר, הרחק מהעיסוק ברובוטים ובתחרויות. היא מגיעה למעון כדי ללמד ערבית בהתנדבות, וכך פוגשת אותם באופן קבוע ונחשפת לרצון שלהם בקשר עם אנשים מחוץ למסגרת.

מה את פוגשת כשאת מגיעה אליהם?

אתי: "אני מגיעה בכל שבוע ומלמדת קבוצה ערבית בהתנדבות. דרך המפגשים האלה אני נחשפת אליהם ומכירה אותם. ממש מרגש לראות אותם. הם חמודים וכל כך צמאים לאנשים מבחוץ. כשפוגשים אותם באופן קבוע, מכירים אותם מעבר לעצם העובדה שהם נמצאים במעון".

למה נדרשת עכשיו עזרת הציבור?

סמדר: "הם זקוקים לציוד ולמשאבים לחוג. ככל שיהיו להם יותר משאבים, הם יוכלו לבנות יותר דברים. אנחנו פונות לחברות הייטק שיכולות להתעניין ולתת חסות, וגם לאנשים פרטיים שרוצים לעזור".

אתי: "אנחנו עמותה רשומה ומסודרת. אפשר לתרום דרכנו, ואנחנו נרכוש עבורם את הציוד ונציג קבלות. הכול נעשה בשקיפות מלאה".

השיחה על הנערים ועל האפשרות לבנות עבורם מסלול אחר מובילה גם לשאלת האלימות בקרב ילדים ובני נוער. לנוכח מקרים של אלימות וחרמות שעולים בסיקור המקומי בהרצליה, נשאלות השתיים מה אפשר לעשות בשלב מוקדם יותר. הן משיבות מתוך ניסיונן כמתנדבות ומציעות לתת לעשייה למען אחרים מקום משמעותי יותר בחיי הילדים.

מה לדעתכן יכול לעזור עוד לפני שמגיעים לבית משפט או למעון?

אתי: "אני חושבת שכדאי להרחיב פרויקטים התנדבותיים בבתי הספר. כשילדים נחשפים לאנשים שזקוקים לעזרה, הם יכולים ללמוד לראות את האחר. אפשר להכין חבילות לנזקקים, להעביר אותן יחד עם מבוגר או לעזור לקשישים. בעיניי, המפגש הזה יכול להוציא אותם מהריכוז בעצמם".

סמדר מוסיפה: "אני חושבת שכאשר בני נוער מחפשים ריגושים, הם עלולים לחפש אותם במקומות הלא נכונים. כשהם מתנדבים ועושים למען מישהו אחר, הם יוצאים מעצמם ומקבלים ערכים. זה יכול להיות בתחומים שונים. העיקר שתהיה להם עשייה למען אחרים".

אתן מאמינות שהתנדבות יכולה להשפיע גם מול התנהגות פוגענית בין ילדים?

אתי: "כן. כשאתה עוזר לאחרים, אתה גם מקבל פרופורציות. כשנער פוגש ילדים עם מוגבלויות, למשל, הוא יכול לראות את היכולות שיש לו ולחשוב איך להשתמש בהן לדברים טובים. אני חושבת שצריך לתת להתנדבות ולעשייה למען החברה דגש הרבה יותר משמעותי".

את החיבור הזה ניסו חברות העמותה ליצור גם עם נערים מהמעון עצמו. השתיים מספרות על חמישה נערים שהגיעו להתנדב בבית לוינשטיין ופגשו פצועים.

סמדר: "אנחנו מנסות לחבר בין הפעילויות שלנו. הנערים הגיעו, פגשו את הפצועים ושמעו אותם. המפגש הזה מאוד השפיע עליהם".

לסיום מבקשות השתיים: "תבחרו בלעשות טוב. אם כל אחד יבחר לעשות טוב, המעגלים של הטוב יתרחבו ויהיה לנו טוב יותר אחד עם השני. שנראה אחד את השני, שנראה את הצורך של האחר".