"בגיל שנה וחצי, נלקחתי עם משפחתי, מעיר הולדתי אל המחנות בטרנסניסטריה. ומאז, עברתי 6 שנות נדודים.
הוריי, לא רצו לבטא במילים את הטראומה הנוראית שעברנו. הניחו בהיותי ילדה קטנה שהדבר לא ייחרט בזיכרוני ולא יעיב על חיי. השאלות הכואבות עלו בי כאשר כבר לא היה לי את מי לשאול."
הלן אמרה את הדברים בטקס העירוני לציון יום השואה ולגבורה שהתקיים אמש בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בהרצליה נפתחו אמש בטקס העירוני בהיכל אומנויות הבמה עם מופע של להקת "על הבמה" – "בעיניים דומעות".
בטקס השתתפה שורדת השואה הלן לבנת, תושבת העיר, שנשאה דברים מרגשים מול מאות האנשים באולם, מול אלפי האנשים שצפו בטקס שהוקרן בשידור ישיר בעמוד הפייסבוק של העירייה, ומול מאות האנשים שהאזינו לטקס ברדיו של אונ' רייכמן.
הלן לבנת אמרה בטקס: "בגיל שנה וחצי, נלקחתי עם משפחתי, מעיר הולדתי אל המחנות בטרנסניסטריה. ומאז, עברתי 6 שנות נדודים.
הוריי, לא רצו לבטא במילים את הטראומה הנוראית שעברנו. הניחו בהיותי ילדה קטנה שהדבר לא ייחרט בזיכרוני ולא יעיב על חיי. השאלות הכואבות עלו בי כאשר כבר לא היה לי את מי לשאול.
רק לאחר מות הוריי, התחלתי במסע מחקר, כחפירה אל מעמקי האדמה כדי לאסוף שבבי מידע ולספר את סיפור משפחתי לדורות הבאים. תחילה עבודתי כמורה ולאחר מכן כרואת חשבון בחברה משפחתית ליצור מוצרי רפואה. עם פרישתי לגמלאות, נושא השואה בער בי והעליתי בכתב את כל המידע שאספתי. כתבתי עד היום 8 ספרים שמחציתם עוסקים בנושא השואה.
אני מקדישה את מרבית זמני לכתיבה, למחקר ולחיפוש. עד כה הצלחתי לדלות ולחשוף פרטים וסיפורים שאיש לא ידע על קיומם.
בשם ששת המיליונים, שהיו עדים לזוועות, שהופרדו ממשפחתם, שעונו ונרצחו, בשם מי ששרד, מי שמתמודד עם הפצעים ועם הצלקות, מי שיש בכוחו לספר ומי ששותק, לטובת דור התקומה, ילדים, נכדים ונינים המשרתים בצבא, אוהבי הארץ, המחזקים את השורשים ומטפחים את האחדות, את המורשת ואת החוסן שלנו כעם, ואני כשורדת שואה מתכבדת להדליק משואת זיכרון זו וקוראת לזכור ולא לשכוח."
ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, אמר בטקס: אני רואה אתכם, שורדי התופת שחוויתם את הזוועות על נפשכם ועל בשרכם, את הצעירים ואת הצעירות בני הנוער, את העולים החדשים ואת חיילי צה"ל – יושבים כתף אל כתף. כולנו מאוחדים במורשת המשותפת, בזהות הישראלית, ובמעמד זה, יותר מכול – במחויבות ובהבטחה: לזכור ולא לשכוח. אין מילים שיוכלו לתאר ולהמחיש את שיעורי הזוועה ואת גודל האובדן. שמורה בידנו הזכות הגדולה לחיות בתקופה זו בה דור השורדים איתנו כדי לספר. חובתנו כעם היא להעלות על נס את סיפורי הגבורה והאנושיות, ללמוד על קדושת החיים, על נחישות ועל מסוגלות האדם להתמודד עם הנורא מכל. אתם השורדים מסמלים עבורנו את ניצחון האור ואת חשיבות האמונה, החירות והתקווה. חובתנו כחברה היא להתייצב ולסייע לקשישים, לעריריים ובניהם גם לאותם מתי מעט שורדים שעוד חיים בנינו.
הערב, שמונים ואחת שנים לאחר כינוס הועידה שחרצה את גורלם של ששת מיליוני היהודים, כאן, על אדמת ארץ ישראל, אני מביט קדימה ורואה את התגלמות עוצמתו של העם היהודי, את הדבק המחבר מסורת בת אלפי שנים שאף צורר מעולם לא הצליח להפריד.
כאן, היום, במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית, אנחנו אומרים לאומות העולם כולו – "לעולם לא עוד".
