השנה שבה הרצליה התחילה להשתנות באמת: תשפ״ו של עיר בתנועה

אלפי דירות חדשות ביד התשעה, רובע חדש בחוף התכלת, התחדשות סביב תחנת המטרו העתידית במרכז העיר, הסכם גג בהיקף מיליארדי שקלים, ניסיון לשנות את הרגלי התחבורה, השקעות גדולות בחינוך ובתשתיות – ובמקביל התמודדות עם מצוק מתפורר, ביטחון אישי, פוליטיקה עירונית סוערת ושוק דיור שכבר אינו מתנהג כפי שהתנהג לפני שלוש שנים.

זו הייתה, במידה רבה, השנה שבה הרצליה התחילה להתכונן לעיר שהיא עומדת להיות.

2.2 מיליארד שקל: הרצליה לוחצת על דוושת הפיתוח

אחד הסימנים הראשונים לכך שתשפ״ו לא תהיה שנת שגרה הגיע כבר עם אישור תקציב 2026.

התקציב העירוני הכולל חצה את רף 2.2 מיליארד השקלים, אבל הנתון שמספר טוב יותר את הסיפור נמצא בתקציב הפיתוח: מכ־398 מיליון שקל ב־2025 לכ־750 מיליון שקל ב־2026 – זינוק של כמעט 88%.

תקציב החינוך הגיע לכ־553 מיליון שקל, והעיר שמרה על שיעור גבוה מאוד של הכנסות עצמיות.

המשמעות רחבה מהמספרים עצמם. הרצליה נכנסת לתקופה שבה היא נדרשת לא רק לתחזק עיר קיימת, אלא להכין תשתיות לעיר גדולה וצפופה בהרבה.

לכתבה בהרצליה ניוז: קפיצת מדרגה בתקציב – כך נראה השינוי בין תקציב 2025 לתקציב 2026

כמעט 23 אלף תלמידים – והעיר ממשיכה לגדול

אחד המקומות שבהם הצמיחה העירונית ניכרת כבר עכשיו הוא מערכת החינוך. את שנת הלימודים תשפ״ז פתחו בהרצליה 22,966 תלמידות ותלמידים, מהם 1,401 תלמידי ותלמידות כיתה א'. השנה נפתחה לאחר השקעות של עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ מוסדות החינוך והשלמת פרויקטים חדשים, ובהם מתחם החינוך הנדיב וחטיבת אלתרמן.

המספרים האלה אינם רק נתון חינוכי. הם חלק מהשאלה המרכזית שמלווה את הרצליה: כיצד מספקים בתי ספר, גנים, כבישים, תחבורה, שטחי ציבור ושירותים עירוניים לאוכלוסייה שגדלה בהתמדה.

לכתבה: שנת הלימודים נפתחה בהרצליה – קרוב ל־23 אלף תלמידים חזרו לכיתות

המטרו עוד לא הגיע – אבל כבר משנה את הרצליה

אם צריך לבחור פרויקט אחד שיכול לשנות את המבנה העירוני של הרצליה בעשורים הקרובים, זהו המטרו. הרכבות עדיין אינן נוסעות והתחנות עדיין לא נבנו, אבל סביב התוואי המתוכנן כבר מקודמות תוכניות בנייה בצפיפויות שהעיר לא הכירה בעבר. הדוגמה הבולטת השנה הייתה תוכנית מתחם בן גוריון.

מדובר בכ־89 דונם בטבעת הראשונה של תמ״א 70 סביב תחנת המטרו העתידית. 368 דירות קיימות מיועדות להריסה ובמקומן מוצעות 1,339 יחידות דיור, מהן 120 להשכרה. הבנייה עשויה להגיע עד 25 קומות, לצד מסחר, תעסוקה, שטחים ציבוריים, שטחים ירוקים וכיכר עירונית.

התוכנית עדיין אינה היתר בנייה ואינה סוף פסוק. אבל גם במצבה הנוכחי היא מספקת הצצה להרצליה של עידן המטרו: צפופה יותר, גבוהה יותר ומשלבת מגורים, עבודה ותחבורה באותו מרחב.

לכתבה במיקומי: 368 דירות ייהרסו, 1,339 ייבנו ועד 25 קומות – התוכנית שתשנה את מרכז הרצליה

יד התשעה: הסיפור שיכול לשנות את מזרח הרצליה

אם תוכנית בן גוריון ממחישה את השפעת המטרו, יד התשעה ממחישה את עוצמת ההתחדשות העירונית. אחרי שנים של תוכניות, הבטחות, ניסיונות וחוסר ודאות, השכונה הגיעה השנה לנקודה משמעותית בתהליך ההתחדשות. התכנון עוסק בשטח של מאות דונמים ובהחלפת כ־1,483 דירות קיימות בכ־4,600 דירות חדשות, לצד מוסדות ציבור וחינוך, מסחר, שטחים פתוחים ותשתיות חדשות.

לא מדובר בעוד כמה בניינים שעוברים פינוי־בינוי. אם התוכנית תתממש במלואה, יד התשעה תהפוך בפועל לרובע עירוני חדש.

בראיון למיקומי תיארה מהנדסת העיר הרצליה חנה חרמש את עוצמת המהלך במשפט: ״אין לך מושג עד כמה זה דרמטי״.

וזה אולי המשפט המדויק ביותר לסיפור של השכונה. אלפי דירות חדשות פירושן אלפי משפחות נוספות, בתי ספר, גנים, כבישים, תחבורה ומרחבים ציבוריים חדשים – ושינוי עמוק בזהותה של מזרח הרצליה.

לכתבה במיקומי: מהנדסת העיר הרצליה חנה חרמש על תכנית יד התשעה

חוף התכלת: עיר חדשה בתוך הרצליה

ובצד השני של העיר מתקדם פרויקט בקנה מידה אחר לחלוטין. תוכנית חוף התכלת כוללת כ־12,500 יחידות דיור, לצד מאות אלפי מטרים רבועים של תעסוקה, מלונאות ומסחר. השנה פורסמה טיוטת התוכנית המפורטת למתחם הראשון מתוך שלושת מתחמי התכנון – שלב משמעותי שמאפשר להתקדם להכנת טבלאות ההקצאה והאיזון.

לכאורה מדובר בשלב תכנוני־משפטי. בפועל מדובר באחד הצעדים שמקרבים את הפרויקט העצום אל שלב המימוש.

אם חוף התכלת תוקם במלואה, היא לא תהיה עוד שכונה בהרצליה. היא תהיה עיר קטנה כמעט בפני עצמה ותשנה את כל המרחב שבין הרצליה לתל אביב.

לכתבה במיקומי: חוף התכלת מתקדם – פורסמה טיוטת התוכנית למתחם הראשון מתוך 12,500 דירות

הסכם הגג: המספרים ממחישים את קנה המידה

מי שמחפש מספר אחד שממחיש את השינוי שהרצליה מתכננת לעבור, יכול למצוא אותו בהסכם הגג. ההסכם בין העירייה למדינה מתייחס לפיתוח בהיקפים עצומים, עם השקעות של מיליארדי שקלים בתשתיות, מוסדות ציבור ושדרוג השכונות הוותיקות.

במפגש שקיימה העירייה עם הציבור הוצגה השקעה של כ־5 מיליארד שקל בפיתוח העיר בשנים הקרובות. אחד הסעיפים המעניינים הוא דווקא מה שלא ייבנה: האפשרות שנכללה בעבר לבניית אלפי דירות במתחם תע״ש נוף ים הוסרה מההסכם החדש. מנגד, הפיתוח בחוף התכלת, באזורי ההתחדשות ובסביבת מערכות התחבורה אמור להימשך.

לכתבות מיקומי על הסכם הגג והפיתוח בהרצליה

והנדל״ן? הרבה פחות עסקאות, אבל המחירים לא נשברו

יש לכאורה סתירה בין כל תנופת התכנון לבין מה שקרה השנה בשוק הדירות עצמו. על פי מדד הבלטה של מיקומי, בשבעת החודשים הראשונים של 2026 נרשמו בהרצליה 298 עסקאות מכר מלא. 53 עסקאות נרשמו בינואר, 66 בפברואר ו־46 במרץ. מאפריל כבר נראתה ירידה משמעותית, וביולי נרשמו בעיר 37 עסקאות בלבד. בהשוואה ליולי 2023, מספר העסקאות הכולל בעיר ירד מ־47 ל־37 – ירידה של 21.3%. אבל הדרמה הגדולה נמצאת בשוק היד השנייה. ביולי 2023 נרשמו 30 עסקאות יד שנייה בהרצליה. ביולי 2026 – רק 14.

ירידה של 53.3%.

לכאורה היה ניתן לצפות שבמצב כזה גם המחירים ייחתכו. זה לא קרה. המחיר הממוצע למ"ר ביד השנייה עלה מ־38,269 שקל ביולי 2023 ל־40,816 שקל ביולי השנה. לאחר התאמה לאינפלציה מדובר בירידה ריאלית קלה בלבד.

בדירות החדשות נרשם ביולי מחיר ממוצע של 47,869 שקל למ"ר – הגבוה ביותר בארבע ערי מדד הבלטה – אם כי התוצאה מושפעת מתמהיל הפרויקטים שנמכרו באותו חודש.

כלומר, הרצליה לא חוותה השנה קריסת מחירים. היא חוותה בעיקר היעלמות של עסקאות.

למדד הבלטה של מיקומי: השוק נבלם – ומה קרה בהרצליה

המצוק קרס – והשעון התחיל לתקתק

אבל לא כל האתגרים של הרצליה קשורים לבנייה ולמטרו. בפברואר קרס חלק מהמצוק בחוף סידני עלי והחזיר בבת אחת לסדר היום את אחת הבעיות הוותיקות והמסוכנות לאורך רצועת החוף. בעירייה החריפו בעקבות האירוע את הביקורת כלפי המדינה. ראש העיר יריב פישר הזהיר כי ללא פתרון עלולה העירייה להידרש לסגור מקטעים בחופים מטעמי בטיחות.

״לא נחכה לאסון״, אמר פישר – משפט שהפך את הדיון מוויכוח תכנוני ארוך שנים לשאלה מיידית של בטיחות הציבור.

עבור הרצליה, שהים הוא חלק מרכזי בזהותה ובאיכות החיים שהיא מציעה, מדובר ביותר מבעיה הנדסית. המצוק נוגע לבטיחות, לתיירות, לנגישות לחוף ולשמירה על אחד הנכסים הציבוריים החשובים של העיר.

לכתבות הרצליה ניוז בנושא החופים והמצוק

הירי במרכז העיר: הביטחון האישי חזר לכותרות

לקראת סיום השנה אירע אחד מאירועי הביטחון האישי הבולטים בעיר: ירי לעבר לובי של בניין מגורים בהרצליה. המשטרה עצרה חשוד זמן קצר לאחר מכן, ובעירייה ציינו כי מצלמות הביטחון העירוניות סייעו באיתורו.

מעבר לאירוע עצמו, הפרשה המחישה את התפקיד ההולך וגדל של מערכות האבטחה והמצלמות בניהול הביטחון העירוני ואת הציפייה מהעירייה להגיב במהירות גם באירועים שבעבר נתפסו כתחום כמעט בלעדי של המשטרה.

לסיקור אירועי הביטחון בהרצליה ניוז

גם הפוליטיקה העירונית לא הייתה שקטה

מתחת לפרויקטים הגדולים המשיכה השנה גם הפוליטיקה המקומית לבעבע. הקואליציה והאופוזיציה התעמתו סביב סוגיות של תכנון, תקציב, שקיפות, ניגודי עניינים וסדרי העדיפויות של הנהגת העיר. אחד העימותים הגיע גם לבית המשפט לעניינים מנהליים סביב דרישת העירייה מחברי מועצה למלא שאלון ניגוד עניינים

מעבר לזהות הצדדים, הסיפור עסק בשאלה עקרונית: כמה שקיפות ניתן לדרוש מנבחר ציבור ומה יכולה מועצת עיר לעשות כאשר חבר מועצה מסרב לשתף פעולה.

זו הייתה תזכורת לכך שהוויכוח על עתידה של הרצליה אינו מתקיים רק בוועדות התכנון ובמסדרונות הממשלה. הוא מתקיים גם במועצת העיר – ולעיתים בטונים גבוהים מאוד.

ומה קורה כשפונים לעירייה?

בצד הפחות דרמטי אבל מאוד מוחשי של חיי היום־יום, פרסמה העירייה השנה נתונים על מערך השירות העירוני. זמני הטיפול בפניות התקצרו באופן משמעותי, השירותים הדיגיטליים הורחבו והעירייה החלה להיערך גם לשילוב כלי בינה מלאכותית במערך השירות.

זה אולי פחות מצטלם ממגדל בן 25 קומות, אבל בעיר שגדלה במהירות זה מבחן חשוב לא פחות: האם לצד הפרויקטים הגדולים, העירייה מצליחה לטפל מהר יותר גם בפנס שלא עובד, במפגע ברחוב או בפנייה של תושב.

ומה מחכה להרצליה בתשפ״ז?

כשמחברים את הסיפורים הגדולים של תשפ״ו מתקבלת תמונה ברורה: הרצליה נמצאת בתחילתו של שינוי בקנה מידה שהעיר לא חוותה במשך עשרות שנים.

כ־4,600 דירות ביד התשעה.

כ־12,500 דירות בחוף התכלת.

1,339 דירות בתוכנית אחת סביב תחנת המטרו במרכז העיר.

הסכם גג של מיליארדי שקלים.

מערכת חינוך שכבר משרתת כמעט 23 אלף תלמידים.

ומערכת תחבורה שתידרש להתמודד עם עיר הרבה יותר גדולה מבלי שכל תושב חדש יוסיף גם מכונית חדשה לכבישים.

ומול כל אלה נמצאת הרצליה של היום: רחובות ותיקים, שכונות עם זהות משלהן, חופים, מרכז עיר שמחפש את מקומו מחדש, תושבים שרוצים שירות טוב יותר ואיכות חיים – ושוק דיור שבו גם בתקופה של קיפאון קשה מאוד למצוא דירה במחיר נגיש.

וזה אולי הסיפור האמיתי של תשפ״ו.

השאלה כבר אינה האם הרצליה תגדל.

היא תגדל.

השאלות הן באיזה קצב, האם בתי הספר, הכבישים, החשמל, הניקוז והתחבורה הציבורית יגיעו לפני אלפי הדירות או רק אחריהן, האם המטרו יצליח לשנות באמת את הדרך שבה ההרצליינים נעים בעיר – והאם בתוך כל המגדלים והרובעים החדשים תצליח הרצליה לשמור גם על מה שהפך אותה מלכתחילה לעיר שאנשים רוצים לגור בה.

תשפ״ו הייתה השנה שבה העתיד של הרצליה עבר מהמצגות אל סדר היום העירוני. תשפ״ז כבר תהיה השנה שבה יותר ויותר מהתוכניות האלה יצטרכו להתחיל לעמוד במבחן המציאות.