"לא היה לי סדר יום במשך המון שנים. נהגתי לצאת לבלות ולקום בשעה 5 בבוקר. חיפשתי עבודה בתחום תיקון מכשירי סלולר אבל זה נפל תמיד בשל ענייני נגישות. לפני 4 שנים קבלתי הזדמנות מעיריית הרצליה להתחיל בחיים חדשים. לקום בבוקר למקום עבודה מסודר ונגיש. הבונוס הנוסף – אני מת על כלבים".
גרובר, עובד המחלקה הווטרינרית בעיריית הרצליה, מגיע כל בוקר אל 24 הולכים על ארבע שמקשקשים בזנבותיהם למראהו. "אני עונה לטלפונים ונמצא בקשר עם האנשים שצריכים להביא את כלביהם לחיסונים ומקבל קהל", הוא אומר.
כיצד התקבלת לעבודה?
"הגעתי לשם דרך המרכז לתעסוקה שווה. אחד מחבריי סיפר לי על המקום פניתי אליהם והם הפנו אותי לעיריית הרצליה. לשמחתי בעירייה התייחסו אליי כשווה בין שווים וקבלו אותי לעבודה. לשמחתי זכיתי למצוא מקום עבודה שאני מרגיש בו כמו כולם, אף אחד לא מרחם עליי, כולם שופטים אותי על פי יכולות העבודה שלי ולא על פי הכיסא שבו אני יושב והמקום כמובן נגיש לנכים".
לדברי גרובר, הבונוס העיקרי לו זכה הוא מקום עבודה עם עמיתים שלא שופטים אותך, אוהבים ושמחים לקראתך. "תמיד גידלתי ואהבתי כלבים. כשהכלבים יוצאים לטייל, אני ממתין להם בשער וכשהם מגיעים, אני נותן להם את החיבוק/הליטוף היומי".
איזה מסר אתה רוצה להעביר לחברה ולבעלי עסקים?
"בבקשה, כשאתם רואים אדם בעל מוגבלות אל תסיקו שהוא מסכן ותרחמו עליו".
