"אנשי האתמול שהחריבו, לא תהיו שותפים לעתידנו"

הדס פטרנק ששי, מקיבוץ מפלסים: "בשבעה באוקטובר ב-6:29 נפתחו שערי הגיהנום. ביליתי 22 שעות בממ"ד עם הילדים, בעל שיצא לריצה באשקלון, נקלע למארב מחבלים, ניצל והציל אנשים בדרכו, ובן חייל, שהוקפץ מהבסיס להילחם בקיבוץ נירים. לפנות בוקר הצלחנו לנוס על חיינו מהקיבוץ באזור שורץ מחבלים. ניסיתי שהילדים לא יסתכלו על הדרך. לאורכה היו מוטלות גופות, רכבים שרופים ומלאך המוות מרחף מעלינו. מראות שהנפש וגם הגוף לעולם לא יישכחו. היום שילווה אותנו עד אחרון ימינו".
"לשבעה באוקטובר קדמו 20 שנים, בהן שכנעו אותנו שירי זה טפטוף, וחיים מסבב לסבב הם חיים נורמלים. מאז הטבח ההלם הפך לעצב, הפך לזעם על ממשלת החורבן והחידלון ואין מחילה על האסון שהיא הביאה עלינו".

"חמישה חודשים, שקהילת מפלסים חיה בהרצליה, ומחפשת את עתידה. חמישה חודשים, ואף אחד ממשלת ישראל לא לקח אחריות. לא התנצל. אתם, אנשי האתמול, שחרבתם לנו את העבר והווה לא תהיו שותפים בשום צורה לעתידנו. שש אחרי המלחמה הגיע, ואנחנו נשטוף את הרחובות עד שתלכו".

סא"ל במיל' צור אלון מ"אחים לנשק": "הבנתי משהו משלושה חודשים במילואים ומיותר מדי לוויות. אחרי ה-7 באוקטובר, אין לנו יותר יכולת לסחוב לבד את האלונקה הזו. לא בטחונית, לא כלכלית ולא חברתית. איך אני מסביר לבנות שלי, שגדלו על בג״ץ אליס מילר, שפחות מ-50% מכל מחזור מתגייסים לצבא. איך אני מביט בעיניים של אשתי שמזה 24 שנים אני נעלם לה שוב ושוב וישוב למילואים, כשפחות מחצי מהציבור נושאים בנטל, ואחוזים בודדים בנטל המילואים. אנחנו צריכים את כולם וכולן יחד, והציבורים שמשרתים כיום פשוט לא מספיקים. זה צו השעה. אנו בשעת כושר לתקן עוול היסטורי. שיוויון בנטל הוא לא נגד התורה, הישיבות, או מגזר כזה או אחר. שיוויון בנטל הוא בעד אחדות, סולידריות, צדק".